< מלכים ב 19 >

ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 1
Kane ruoth Hezekia owinjo wachno, noyiecho lepe morwako pien gugru mi odhi e hekalu mar Jehova Nyasaye.
וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיהו הנביא בן אמוץ׃ 2
Ne ooro Eliakim ma jatend od ruoth, gi Shebna jagoro kod jodolo madongo ir janabi Isaya wuod Amoz ka giduto girwako piende gugru.
ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃ 3
Negiwachone niya, “Ma e gima Hezekia wacho: Odiechiengni en odiechieng kuyo, siem kod wichkuot machalo gi nyithindo ma ndalogi mar nywol osechopo to onge teko minywologigo.
אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ 4
Nyalo bedo ni Jehova Nyasaye ma Nyasachi biro winjo weche duto mag Rabshake jatend lweny, ma jatende ma ruodh Asuria oseoro mondo oyany Nyasaye mangima, kendo obiro kwere kuom weche mane Jehova Nyasaye ma Nyasachu osewinjo kowacho. Kuom mano, in Isaya, lamne ji mane otony ma pod ngima.”
ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו׃ 5
Kane jodong Ruoth Hezekia nobiro ir Isaya,
ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי׃ 6
Isaya nowachonegi niya, “Nyisuru ruodhu ni, ‘Jehova Nyasaye wacho kama: Kik ibed maluor kuom weche misewinjo, wechego ma ruodh Asuria oseyanyago.
הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו׃ 7
Winji! Abiro goyo chunye gi kihondko ma kowinjo wach moro to noring odog e pinygi, to kuno ema nachiwe mondo onege gi ligangla.’”
וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 8
Kane Rabshake jatend lweny owinjo ni ruodh Asuria osewuok Lakish, ne oringo oa kanyo moyudo ka ruoth kedo gi jo-Libna.
וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר׃ 9
Senakerib noyudo wach ni Tirhaka, ja-Kush ruodh Misri obiro monje. Kuom mano, nooro joote ir Hezekia kowacho kama:
כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 10
“Wachne Hezekia ruodh Juda kama: Kik iyie nyasaye migeno kuomeno wuondi kowacho ni, ‘Jerusalem ok nochiw e lwet ruodh Asuria.’
הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 11
Adier isewinjo gik ma ruodhi mag Asuria osetimo ni pinjeruodhi duto kotiekogi chuth. In to iparo ni ibiro tony?
ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר׃ 12
Bende nyiseche mag ogendini mane kwerena oketho pinygi kaka nyiseche mag Gozan, Haran, Rezef kod jo-Eden man Tel Assar nokonyogi?
איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃ 13
Tinde ere ruodh Hamath, ruodh Arpad, gi ruodh dala maduongʼ mar Sefarvaim, kata ruodh Hena kod Iva?”
ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ 14
Hezekia noyudo baruwano mane joote okelone mosome. Bangʼe nodhi e hekalu mar Jehova Nyasaye moyaro baruwano e nyim Jehova Nyasaye.
ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃ 15
Kendo Hezekia nolamo Jehova Nyasaye kowacho kama: “Yaye Jehova Nyasaye, ma Nyasach Israel, modak e kind kerubi, in kendi e Nyasaye mar pinjeruodhi duto manie piny, kendo in ema ne ichweyo polo gi piny.
הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי׃ 16
Yaye Jehova Nyasaye, chik iti mondo iwinji, yaw wangʼi, yaye Jehova Nyasaye mondo ine, kendo winjie weche duto ma Senakerib oseoro joge kayanyigo in Nyasaye mangima.
אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם׃ 17
“En adier, yaye Jehova Nyasaye, ni ruodhi mag Asuria osetieko ogendini mangʼenygi ma giweyo pinjegi gunda.
ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 18
Gisewito nyisechegi e mach mi gitiekogi, nikech ne ok gin nyiseche to ne gin mana yien kod kidi molos gi lwet dhano.
ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך׃ 19
Yaye Jehova Nyasaye ma Nyasachwa, koro reswa e lwet Senakerib mondo pinjeruodhi duto manie piny ongʼe ni in kendi e Jehova Nyasaye, ma Nyasaye.”
וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי׃ 20
Eka Isaya wuod Amoz ne ooro wach ne Hezekia kama: “Ma e gima Jehova Nyasaye, ma Nyasach Israel wacho: Asewinjo lamoni kuom Senakerib ruodh Asuria.
זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃ 21
Ma e wach ma Jehova Nyasaye osewacho kuom Senakerib: “‘Nyar Sayun Mangili ochayi kendo jari. Nyar Jerusalem kino wiye koneni kiringo.
את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל׃ 22
En ngʼa misejaro kendo yanyo? Koso en ngʼa ma isegone koko kijowo wangʼi, gi sunga. Donge en mana Jal Maler mar Israel!
ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו׃ 23
Kokalo kuom jooteni usegango weche mag ayany kuom Ruoth Nyasaye. Bende usewacho niya, “Gi gechena mangʼeny mag lweny aseidho gode maboyo mag Lebanon mi achopo ewi got mabor moloyo. Asetongʼo yiendene mag sida maboyo kendo mabeyo. Asechopo nyaka e chuny bungu ma iye mogik kuma yien odiche.
אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃ 24
Asekunyo sokni e pinje mamoko, mi amodho pige man kuno. Asemiyo aore duto mag Misri bende oduono ka anyonogi gi tienda.”
הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃ 25
“‘Donge usewinjo ni an ema ne achano chon mondo gigo otimre? An ema ne achanogi chon, to koro amiyo gitimore; kendo an ema ne achanogi chon mondo imuk mier madongo mochiel motegno mondo olokre pidhe mag kite.
וישביהן קצרי יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃ 26
Joge teko orumonegi mi gibuok kendo gidongʼ gi wichkuot. Gichalo gi cham manie puodho kata ka maua mangʼich mathiewo, kata ka lum madongo ewi tado, to ner kapok odongo.
ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי׃ 27
“‘To angʼeyo kama idakie, bende angʼeyo sa ma idonjo kata sa ma iwuok, kata kaka iwuoyo marach kuoma.
יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה׃ 28
Nikech iwuoyo kuoma marach, kendo wechegi maricho osechopo e ita, abiro keto chuma e umi kod mbedona e dhogi kendo abiro miyo idog gi yo mane ibirogo.’
וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 29
“Ma ema nobedni ranyisi, yaye Hezekia: “E higa mokwongoni, unucham gik matwi kendgi, kendo e higa mar ariyo unucham orowe moloth bangʼ keyo e higa mokwongono. To e higa mar adek unuchwo kodhi kendo unuka cham, bende unupidh mzabibu mi ucham olembegi.
ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 30
Jo-Juda modongʼ biro chalo gi yath matero tiendene piny kendo nyago olemo e bedene.
כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה תעשה זאת׃ 31
Nimar joma nok modongʼ nowuog Jerusalem kendo oganda mar joma otony nowuogi koa e Got Sayun. Jehova Nyasaye Maratego notim ma kuom tekone owuon.
לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה׃ 32
“Kuom mano ma e gima Jehova Nyasaye wacho ewi ruodh Asuria: “‘Ok nodonji e dala maduongʼni kata diro asere. Ok nomonj dalano kotingʼo kuot kata lwore gi jolweny mondo omonje.
בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה׃ 33
Enodogi mana gi yo mane obirogo; kendo ok enodonj e dala maduongʼni, Jehova Nyasaye ema owacho.
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ 34
Abiro kedone dala maduongʼni, kendo rese; nikech nyinga kod nying Daudi jatichna.’”
ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 35
Otienono malaika mar Jehova Nyasaye ne owuok mi odhi onego ji alufu mia achiel gi piero aboro gabich e kambi mar jo-Asuria. Kane ji ochiewo gokinyi negiyudo mana ringre joma otho.
ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה׃ 36
Omiyo Senakerib ruodh Asuria noweyo lweny moloro kambi kendo nodok Nineve kuma nodakie.
ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו׃ 37
Chiengʼ moro achiel kane olemo e hekalu mar Nisrok nyasache, yawuote miluongo ni Adramelek gi Shareza nonege gi ligangla, bangʼe negiringo gidhi e piny Ararat. Kendo Esarhadon wuode nobedo ruoth kare.

< מלכים ב 19 >