הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 1

1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃

Paul, apostle of Jesus Christ by the will of God, and brother Timothy, to the church of God that is in Corinth, together with all the saints throughout Achaia:

2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

Grace and peace to you from God our Father and Sovereign Jesus Christ.

3 ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃

All praise to the God and Father of our Lord Jesus Christ, the Father of compassion and God of all encouragement,

4 המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃

who encourages us in all our affliction, so that we may be able to encourage those who are in whatever affliction, by means of the encouragement with which we ourselves are encouraged by God.

5 כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃

Because just as the sufferings of the Christ flow over into us, so also our encouraging overflows, through Christ.

6 והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃

Now then, if we are afflicted, it is for the sake of your encouragement and deliverance, that are effective for enduring the same sufferings that we also are suffering

7 ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃

(yes, our hope concerning you is steadfast); if we are encouraged, it also is for the sake of your encouragement and deliverance, since we know that you will share in the encouragement just as you do in the sufferings.

8 כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃

And so, brothers, we do not want you to be in ignorance concerning the affliction that came upon us in Asia: we were under extreme pressure, beyond our strength, so that we despaired even of life.

9 ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃

Yes, we ourselves have had the sentence of death within ourselves, so that we not place confidence in ourselves, but in the God who raises the dead;

10 אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃

He did deliver us from that deadly peril, and still delivers; in whom we trust that He will keep on delivering,

11 בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃

you also adding your cooperation in prayer, on our behalf; that thanks may be given by many persons for the gift bestowed on us by means of many, on your behalf.

12 כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃

Now this is our boast: the testimony of our conscience that we have conducted ourselves in the world with openness and godly sincerity, not by fleshly wisdom but by the grace of God, and especially toward you.

13 כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃

For we do not write you any other things than what you can read and understand; and I do hope that you will keep on understanding to the end

14 ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃

(as indeed some of you have acknowledged) that we are your boast, just as you are ours, in the day of the Lord Jesus.

15 ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃

It was in this confidence that I was planning to come by you first,

16 ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃

and by you to proceed into Macedonia, and to come back to you from Macedonia (that you might benefit twice), and then to be sent by you on my way to Judea.

17 ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃

Now then, when I was deciding this, I was not acting frivolously, was I? Or the things I decide, do I decide according to the flesh, so that with me there would be both “Yes, yes” and “No, no”?

18 אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃

As God is faithful, our word to you was not “Yes” and “No”,

19 כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃

because the Son of God, Jesus Christ, who was proclaimed among you by us—by me and Silvanus and Timothy—was not “Yes” and “No”. In fact, with Him it has always been “Yes”,

20 כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃

because all the promises of God in Him are “Yes”; indeed, in Him they are “Amen”, that there be glory to God through us.

21 והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃

Now He who establishes us together with you into Christ, and who anointed us, is God,

22 אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃

who also sealed us and gave us the down payment of the Spirit in our hearts.

23 ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃

For my part, I call on God as witness, upon my soul, that it was to spare you that I have not yet returned to Corinth.

24 לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃

(Not that we have control over your faith, but we work with you for your joy, for it is by faith that you stand firm.)