הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 1

1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃

Paul, an apostle of Jesus Christ, by the will of God, and Timothy my brother, to the church of God which is in Corinth, with all the saints that are in all Achaia:

2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

grace be to you and peace from God our Father, and from the Lord Jesus Christ.

3 ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃

Blessed be the God and Father of our Lord Jesus Christ, the Father of mercies, and the God of all comfort,

4 המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃

who con soles us in all our afflictions, so that we are able to comfort those who are in any affliction, with the comfort with which we ourselves are comforted by God.

5 כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃

For as the sufferings for the Christ abound in us, so also through Christ abounds our consolation.

6 והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃

And if we are afflicted, it is for your consolation and salvation, which salvation is effected by your patient endurance of the same sufferings that we also suffer; (and our hope in you is steadfast; ) or if we are consoled, it is for your comfort and salvation;

7 ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃

because we know, that as you are partakers of the sufferings, so also you shall be partakers of the comfort.

8 כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃

For we do not wish you to be ignorant, brethren, concerning our affliction which came upon us in Asia, that we were exceedingly oppressed, beyond our strength, so that we despaired even of life.

9 ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃

But we have in ourselves the sentence of death, that we may not trust in ourselves, but in God, who raises the dead;

10 אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃

who delivered us from so great a death, and does still deliver us: in whom we have confidence, that he will continue to deliver us,

11 בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃

if you also unite in prayer for our aid, that the favor bestowed on us, through the intercession of many persons, may cause thanks to be given by many for us.

12 כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃

For the ground of our rejoicing is this: the testimony of our conscience that we have lived in the world more―abundantly, indeed, for you―in sincerity and godly purity, not in carnal wisdom, but in the grace of God.

13 כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃

For we write to you nothing else than what you recognize, or even acknowledge; and which I hope you will acknowledge to the end;

14 ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃

as some of you also acknowledge us, that we are the cause of your rejoicing, even as you, also, are of ours, in the day of the Lord Jesus.

15 ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃

And in this confidence I intended to go to you before, that you might have a second benefit;

16 ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃

and by you, to pass through into Macedonia, and to come again to you from Macedonia, and be conducted by you into Judea.

17 ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃

In forming this purpose, did I, therefore, behave with levity? or do I purpose what I purpose, according to the flesh, that there may be with me, yes yes, and no, no?

18 אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃

But God is true; for our preaching to you was not yes and no:

19 כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃

for the Son of God, Jesus Christ, who was preached among you by us, by me and Sylvanus and Timothy, was not yes and no, but in him was yes.

20 כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃

For whatever promises of God there are, are in him yes, and in him amen, to the glory of God by us.

21 והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃

For he who establishes us with you in Christ, and has anointed us, is God,

22 אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃

who has also set his seal upon us, and given us the earnest of the Spirit in our hearts.

23 ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃

But I call on God as a witness against my soul, that wishing to spare you, I did not go to Corinth;

24 לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃

not that we are lords over your faith, but fellow-workers for your joy: for by faith you stand.