הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 2

1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃

Porém, deliberei isto comigo mesmo: não ir mais ter comvosco em tristeza.

2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃

Porque, se eu vos entristeço, quem é que me alegrará, senão aquelle que por mim foi contristado?

3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃

E escrevi-vos isto mesmo, para que, quando lá fôr, não tenha tristeza da parte dos que deveriam alegrar-me; confiando em vós todos, que a minha alegria é a de todos vós.

4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃

Porque em muita tribulação e angustia do coração vos escrevi com muitas lagrimas, não para que vos entristecesseis, mas para que conhecesseis o amor que abundantemente vos tenho.

5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃

Porque, se alguem me contristou, não me contristou a mim senão em parte, para vos não sobrecarregar a vós todos.

6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃

Basta-lhe ao tal esta reprehensão feita por muitos:

7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃

De maneira que antes pelo contrario deveis perdoar-lhe e consolal-o, para que o tal não seja de modo algum devorado de demasiada tristeza.

8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃

Pelo que rogo-vos que confirmeis para com elle o vosso amor.

9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃

Porque para isso vos escrevi tambem, para por esta prova saber se sois obedientes em tudo.

10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃

E a quem perdoardes alguma coisa tambem eu; porque, se eu tambem perdoei, se é que tenho perdoado, por amor de vós o fiz na presença de Christo; para que não sejamos vencidos por Satanás;

11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃

Porque não ignoramos os seus ardis.

12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃

No demais, quando cheguei a Troas para prégar o evangelho de Christo, e abrindo-se-me uma porta no Senhor,

13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃

Não tive repouso no meu espirito, porque não achei alli meu irmão Tito; mas, despedindo-me d'elles, parti para a Macedonia.

14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃

E graças a Deus, que sempre nos faz triumphar em Christo, e por nós manifesta em todo o logar o cheiro do seu conhecimento.

15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃

Porque para Deus somos o bom cheiro de Christo, em os que se salvam e em os que se perdem:

16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃

Para estes certamente cheiro de morte para morte; mas para aquelles cheiro de vida para vida. E para estas coisas quem é idoneo?

17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃

Porque nós não somos, como muitos, falsificadores da palavra de Deus, antes fallamos de Christo com sinceridade, como de Deus na presença de Deus.