הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 12

1 אמנם להתהלל לא יועיל לי כי אבוא למראות האדון וחזינותיו׃

I must boast! It is unprofitable; but I will pass to visions and revelations given by the Lord.

2 ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי׃

I know a man in union with Christ, who, fourteen years ago – whether in the body or out of the body I do not know; God knows – was caught up (this man of whom I am speaking) to the third heaven.

3 וידעתי את האיש ההוא אם בגוף או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע׃

And I know that this man – whether in the body or separated from the body I do not know; God knows –

4 אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם׃

Was caught up into Paradise, and heard unspeakable things of which no human being may tell.

5 על איש כמוהו אתהלל אך על עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי׃

About such a man I will boast, but about myself I will not boast except as regards my weaknesses.

6 כי לו חפצתי להתהלל לא אהיה סכל כי אמת אדבר אבל אתאפק פן יחשבני איש יותר ממה שיראה בי או שישמע ממני׃

Yet if I choose to boast, I will not be a fool; for I will be speaking no more than the truth. But I refrain, in case anyone should credit me with more than he can see in me or hear from me, and because of the marvellous character of the revelations.

7 ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם׃

It was for this reason, and to prevent my thinking too highly of myself, that a thorn was sent to pierce my flesh – an instrument of Satan to discipline me – so that I should not think too highly of myself.

8 על זאת התחננתי שלש פעמים אל האדון להסירו ממני׃

About this I three times entreated the Lord, praying that it might leave me.

9 ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃

But his reply has been – “My help is enough for you; for my strength attains its perfection in the midst of weakness.” Most gladly, then, will I boast all the more of my weaknesses, so that the strength of the Christ may overshadow me.

10 לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃

That is why I delight in weakness, ill treatment, hardship, persecution, and difficulties, when borne for Christ. For, when I am weak, then it is that I am strong!

11 סכל הייתי בהתהללי אתם הכרחתם אתי תחת אשר היה עליכם להזכירני לשבח כי לא נפל אנכי במאומה מן השליחים הגדולים כל כך אף כי כאין אנכי׃

I have been ‘playing the fool!’ It is you who drove me to it. For it is you who ought to have been commending me! Although I am nobody, in no respect did I prove inferior to the most eminent apostles.

12 הן אתות השליח נעשו בקרבכם בכל סבלנות באתות ובמופתים ובגבורות׃

The marks of the true apostle were exhibited among you in constant endurance, as well as by signs, by marvels, and by miracles.

13 כי במה נגרעתם מן הקהלות האחרות אם לא הלאיתי אתכם סלחו נא לי את העולה הזאת׃

In what respect, I ask, were you treated worse than the other churches, unless it was that, for my part, I refused to become a burden to you? Forgive me the wrong I did to you!

14 הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם כי לא אבקש את אשר לכם כי אם אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם האבות לבנים׃

Remember, this is the third time that I have made every preparation to come to see you, and I will refuse to be a burden to you; I want, not your money, but you. It is not the duty of children to put by for their parents, but of parents to put by for their children.

15 אבל אני בכל חפץ לבבי אפזר וגם אפזר בעד נפשותיכם אף אם תחת אהבתי לכם היתרה אתם תמעיטו את אהבתכם אלי׃

For my part, I will most gladly spend, and be spent, for your welfare. Can it be that the more intensely I love you the less I am to be loved?

16 אך אם כן הוא ואני לא הכבדתי עליכם אולי כאיש ערום במרמה לכדתי אתכם׃

You will admit that I was not a burden to you but you say that I was ‘crafty’ and caught you ‘by a trick’!

17 האף הוניתי אתכם ביד אחד מאלה אשר שלחתי אליכם׃

Do you assert that I took advantage of you through any of those whom I have sent to you?

18 בקשתי מן טיטוס ושלחתי אתו את האח הכי הונה אתכם טיטוס הלא ברוח אחד התהלכנו הלא במעגל אחד׃

I urged Titus to go, and I sent another follower with him. Did Titus take any advantage of you? Didn’t we live in the same Spirit, and tread in the same footsteps?

19 התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אליכם לא כי לפני האלהים נדבר במשיח וכל זאת חביבי למען תבנו׃

Have you all this time been fancying that it is to you that we are making our defence? No, it is in the sight of God, and in union with Christ, that we are speaking. And all this, dear friends, is to build up your characters;

20 כי ירא אנכי פן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חפצתם פן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה׃

for I am afraid that perhaps, when I come, I may find that you are not what I want you to be, and, on the other hand, that you may find that I am what you do not want me to be. I am afraid that I may find quarrelling, jealousy, ill feeling, rivalry, slandering, backbiting, self-assertion, and disorder.

21 פן אשוב לבוא וישפילני אלהי אצלכם ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר ולא שבו מן הטמאה ומן הזנות ומן הזמה אשר עשו׃

I am afraid that, on my next visit, my God may humble me in regard to you, and that I may have to mourn over many who have long been sinning, and have not repented of the impurity, immorality, and sensuality, in which they have indulged.