הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 12

1 אמנם להתהלל לא יועיל לי כי אבוא למראות האדון וחזינותיו׃

It is indeed not expedient for me to boast; I will come to visions and revelations of the Lord.

2 ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי׃

I know a man in Christ, fourteen years ago, —whether in the body, I know not, or whether out of the body, I know not; God knoweth, —such a one caught up even to the third heaven.

3 וידעתי את האיש ההוא אם בגוף או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע׃

And I know such a man, whether in the body, or without the body, I know not; God knoweth, —

4 אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם׃

that he was caught up into paradise, and heard unspeakable words, which it is not lawful for a man to utter.

5 על איש כמוהו אתהלל אך על עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי׃

Of such a one I will boast; but of myself I will not boast, except in my infirmities.

6 כי לו חפצתי להתהלל לא אהיה סכל כי אמת אדבר אבל אתאפק פן יחשבני איש יותר ממה שיראה בי או שישמע ממני׃

For if I should desire to boast, I should not be a fool; for I should say the truth; but I forbear, lest any one should think of me above what he seeth me to be, or what he heareth from me.

7 ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם׃

And that I might not be too much lifted up by the abundance of the revelations, there was given to me a thorn in the flesh, a messenger of Satan, to buffet me, that I might not be too much lifted up.

8 על זאת התחננתי שלש פעמים אל האדון להסירו ממני׃

In respect to this I besought the Lord thrice, that it might depart from me;

9 ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃

and he said to me, My grace is sufficient for thee; for my strength is made perfect in weakness. Most gladly therefore will I rather boast in my weaknesses, that the strength of Christ may abide upon me.

10 לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃

Therefore I take pleasure in weaknesses, in reproaches, in necessities, in persecutions, in distresses in behalf of Christ; for when I am weak, then am I strong.

11 סכל הייתי בהתהללי אתם הכרחתם אתי תחת אשר היה עליכם להזכירני לשבח כי לא נפל אנכי במאומה מן השליחים הגדולים כל כך אף כי כאין אנכי׃

I have become a fool; it is ye that compelled me. For I ought to have been commended by you; for in nothing was I behind the very foremost apostles, though I am nothing.

12 הן אתות השליח נעשו בקרבכם בכל סבלנות באתות ובמופתים ובגבורות׃

Truly the signs of an apostle were wrought among you with all endurance, by signs, and wonders, and mighty deeds.

13 כי במה נגרעתם מן הקהלות האחרות אם לא הלאיתי אתכם סלחו נא לי את העולה הזאת׃

For what is there in which ye were at disadvantage when compared with other churches, except that I myself was not a charge to you? Forgive me this wrong.

14 הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם כי לא אבקש את אשר לכם כי אם אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם האבות לבנים׃

Behold, I am ready to come to you this third time, and I will not be a charge to you; for I seek not yours, but you. For the children ought not to lay up for the parents, but the parents for the children.

15 אבל אני בכל חפץ לבבי אפזר וגם אפזר בעד נפשותיכם אף אם תחת אהבתי לכם היתרה אתם תמעיטו את אהבתכם אלי׃

And I will very gladly spend and be spent for your souls; though the more I love you, the less I am loved.

16 אך אם כן הוא ואני לא הכבדתי עליכם אולי כאיש ערום במרמה לכדתי אתכם׃

But be it so; I at least was not a charge to you; but yet, being crafty, I caught you with guile.

17 האף הוניתי אתכם ביד אחד מאלה אשר שלחתי אליכם׃

Did I make gain of you by any of those whom I have sent to you?

18 בקשתי מן טיטוס ושלחתי אתו את האח הכי הונה אתכם טיטוס הלא ברוח אחד התהלכנו הלא במעגל אחד׃

I urged Titus to go to you, and with him I sent the brother. Did Titus make a gain of you? Did we not walk in the same spirit? Did we not walk in the same steps?

19 התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אליכם לא כי לפני האלהים נדבר במשיח וכל זאת חביבי למען תבנו׃

Have ye been thinking this long time that we are defending ourselves to you? It is before God in Christ that we are speaking; but all things, beloved, for your edification.

20 כי ירא אנכי פן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חפצתם פן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה׃

For I fear, lest, when I come, I shall not find you such as I would, and lest I too shall be found by you such as ye would not; lest there be wranglings, envying, wraths, rivalries, backbitings, whisperings, swellings, tumults;

21 פן אשוב לבוא וישפילני אלהי אצלכם ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר ולא שבו מן הטמאה ומן הזנות ומן הזמה אשר עשו׃

and lest, when I come again, my God will humble me among you, and that I shall bewail many of those who have sinned already, and did not repent of the uncleanness, and fornication, and lasciviousness, which they committed.