דברי הימים ב 35

1 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃

Now Josiah kept the Passover to the Lord in Jerusalem, and it was immolated on the fourteenth day of the first month.

2 ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה׃

And he appointed the priests in their offices, and he exhorted them to minister in the house of the Lord.

3 ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל׃

Also, he spoke with the Levites, by whose instruction all of Israel was sanctified to the Lord, saying: “Place the ark in the sanctuary of the temple, which Solomon, the son of David, the king of Israel, built. For never again shall you carry it. Instead, now you shall minister to the Lord your God, and to his people Israel.

4 והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו׃

And prepare yourselves by your houses and families, within each division, just as David, the king of Israel, instructed, and just as his son Solomon has written.

5 ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים׃

And minister in the sanctuary, by the Levitical families and companies.

6 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה׃

And having been sanctified, immolate the Passover. And then prepare your brothers, so that they may be able to act in accord with the words which the Lord has spoken by the hand of Moses.”

7 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך׃

After this, Josiah gave to all the people, those who had been found there at the solemnity of the Passover, thirty thousand lambs and young goats from the flocks, and other kinds of small cattle, and also three thousand oxen. All these were from the substance of the king.

8 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות׃

Also, his rulers offered what they had vowed freely, as much for the people as for the priests and Levites. Moreover, Hilkiah, and Zechariah, and Jehiel, rulers of the house of the Lord, gave to the priests, in order to observe the Passover, two thousand six hundred small cattle, and three hundred oxen.

9 וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות׃

And Conaniah, with Shemaiah and Nethanel, his brothers, indeed also Hashabiah and Jeiel and Jozabad, rulers of the Levites, gave to the rest of the Levites, in order to celebrate the Passover, five thousand small cattle, and five hundred oxen.

10 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך׃

And the ministry was prepared. And the priests stood in their office, and the Levites also stood in their companies, according to the order of the king.

11 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים׃

And the Passover was immolated. And the priests sprinkled the blood with their hand, and the Levites drew away the pelts of the holocausts.

12 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר׃

And they put these aside, so that they might give them to each one, by their houses and families, and so that they might be offered to the Lord, just as it was written in the book of Moses. And with the oxen, they acted similarly.

13 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם׃

And they roasted the Passover above fire, in accord with what was written in the law. Yet truly, the victims of peace offerings they boiled in cauldrons and kettles and pots. And they promptly distributed these to all the common people.

14 ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן׃

Then afterward, they made preparations for themselves and for the priests. Indeed, the priests had been occupied in the oblations of the holocausts and the fat offerings, even until night. Therefore, the Levites made preparations for themselves and for the priests, the sons of Aaron, last.

15 והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם׃

Now the singers, the sons of Asaph, were standing in their order, according to the instruction of David, and of Asaph and Heman and Jeduthun, the prophets of the king. Truly, the porters kept watch at each gate, so as not to depart from their ministry even for one moment. And for this reason, their brothers, the Levites, prepared foods for them.

16 ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו׃

And so, the entire worship ritual of the Lord was completed on that day, so that they observed the Passover and offered holocausts upon the altar of the Lord, in accord with the precept of king Josiah.

17 ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים׃

And the sons of Israel, who had been found there, kept the Passover at that time, with the solemnity of unleavened bread, for seven days.

18 ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם׃

There was no Passover similar to this one in Israel, from the days of Samuel the prophet. And neither did anyone, out of all the kings of Israel, keep such a Passover as did Josiah, the priests and Levites, and all those of Judah and Israel who had been found, and the inhabitants of Jerusalem.

19 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה׃

In the eighteenth year of the reign of Josiah, this Passover was celebrated.

20 אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃

After Josiah had repaired the temple, Neco, the king of Egypt, ascended to fight at Carchemish, beside the Euphrates. And Josiah went out to meet him.

21 וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך׃

But he sent messengers to him, saying: “What is there between me and you, O king of Judah? I have not come against you today. Instead, I am fighting against another house, to which God instructed me to go promptly. Refrain from acting against God, who is with me, otherwise he may kill you.”

22 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃

Josiah was not willing to return. Instead, he prepared for war against him. Neither would he agree to the words of Neco from the mouth of God. In truth, he traveled so that he might do battle in the field of Megiddo.

23 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃

And there, having been wounded by archers, he said to his servants: “Lead me away from the battle. For I have been severely wounded.”

24 ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו׃

And they took him from the chariot, into another chariot which was following him, as was the custom of kings. And they transported him to Jerusalem. And he died, and he was buried in the mausoleum of his fathers. And all of Judah and Jerusalem mourned for him,

25 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות׃

most of all Jeremiah. All the singing men and women repeat his lamentations over Josiah, even to the present day. And this has become like a law in Israel. Behold, it is found written in the Lamentations.

26 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה׃

Now the rest of the words of Josiah, and his mercies, which were instructed by the law of the Lord,

27 ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה׃

and also his works, the first and the last, have been written in the book of the kings of Judah and Israel.