ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃ | 1 |
ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃ | 2 |
שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃ | 3 |
הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃ | 4 |
ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃ | 5 |
ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃ | 6 |
אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃ | 7 |
כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃ | 8 |
כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃ | 9 |
לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃ | 10 |
והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃ | 11 |
ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃ | 12 |
ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃ | 13 |