1 סלוניס 2
| כי אתם אחי הנכם ידעים את מבואנו אליכם כי לא היה לריק׃ | 1 |
Jer sami znate, braæo, ulazak naš k vama da ne bi uzalud;
| אך אחרי אשר ענינו ולחרפות היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנפתולים רבים׃ | 2 |
Nego postradavši prije i osramoæeni bivši, kao što znate, u Filibi, oslobodismo se u Bogu svojemu kazivati vama jevanðelje Božije s velikom borbom.
| כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם לא מתוך טמאה ולא ברמיה׃ | 3 |
Jer utjeha naša nije od prijevare, ni od neèistote, ni u lukavstvu;
| כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחפצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו׃ | 4 |
Nego kako nas okuša Bog da smo vjerni da primimo jevanðelje, tako govorimo, ne kao ljudima ugaðajuæi nego Bogu koji kuša srca naša.
| כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃ | 5 |
Jer nigda iz laskanja ne govorismo k vama, kao što znate, niti iz uzroka lakomstva: Bog je svjedok;
| גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח׃ | 6 |
Niti tražeæi od ljudi slave, ni od vas, ni od drugijeh.
| אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את בניה׃ | 7 |
Mogli smo vam biti na dosadu, kao Hristovi apostoli; ali bismo krotki meðu vama, kao što dojilica njeguje svoju djecu.
| ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נפשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו׃ | 8 |
Tako smo vas rado imali da smo gotovi bili dati vam ne samo jevanðelje Božije, nego i duše svoje, jer ste nam omiljeli.
| הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים׃ | 9 |
Jer pamtite, braæo, trud naš i posao: jer dan i noæ radeæi da ne dosadimo nijednome od vas, propovijedasmo vam jevanðelje Božije.
| עדים אתם ועד האלהים כי בקדש ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים׃ | 10 |
Vi ste svjedoci i Bog kako sveti i pravedni i bez krivice bismo vama koji vjerujete,
| ואתם ידעתם כי כאב את בניו הזהרנו את כל אחד מכם ודברנו על לבו׃ | 11 |
Kao što znate da svakoga vas kao otac djecu svoju
| ונעד בכם ללכת כראוי לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו׃ | 12 |
Molismo i utješavasmo, i svjedoèismo vam da živite kao što se pristoji Bogu, koji vas je prizvao u svoje carstvo i slavu.
| בעבור זאת גם נודה תמיד לאלהים כי אתם בקבלכם מאתנו דבר שמועת האלהים לא קבלתם אותו כדבר בני אדם כי אם כמו שהוא באמת כדבר האלהים אשר הוא גם פעל בכם המאמינים׃ | 13 |
Toga radi i mi zahvaljujemo Bogu bez prestanka što vi primivši od nas rijeè èuvenja Božijega primiste ne kao rijeè èovjeèiju, nego kao što zaista jest) rijeè Božiju, koja i èini u vama koji vjerujete.
| כי אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר בארץ יהודה במשיח ישוע כי סבלתם גם אתם כאלה על ידי בני שבטכם כאשר סבלו גם המה על ידי היהודים׃ | 14 |
Jer vi, braæo, proðoste kao crkve Božije koje su u Judeji u Hristu Isusu; jer tako i vi postradaste od svojega roda kao i oni od Jevreja,
| אשר אף המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם׃ | 15 |
Koji ubiše i Gospoda Isusa i proroke njegove, i koji nas istjeraše, i Bogu ne ugodiše, i koji se svijem ljudima protive,
| המנעים אתנו מדבר אל הגוים כי יושעו למען אשר ימלאו את חטאתיהם בכל עת וישיגם החרון עד לכלה׃ | 16 |
I zabranjuju nam kazivati neznabošcima da se spasu; da ispune grijehe svoje svagda; ali napošljetku doðe gnjev na njih.
| ואנחנו אחי אחרי אשר שכלנו אתכם לזמן מעט בפנים ולא בלב השתדלנו ביותר לראות פניכם בתשוקה רבה׃ | 17 |
A mi, braæo, osirotjevši za vama neko vrijeme licem a ne srcem, veæma hiæasmo da vidimo lice vaše s velikom željom.
| ועל כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו׃ | 18 |
Zato šæadijasmo da doðemo k vama, ja Pavle jednom i drugom, i zabrani nam sotona.
| כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃ | 19 |
Jer ko je naš nad ili radost, ili vijenac slave? Nijeste li i vi pred Gospodom našijem Isusom Hristom o njegovu dolasku?
| אמנם אתם כבודנו ושמחתנו׃ | 20 |
Jer ste vi naša slava i radost.
