< שמואל א 9 >
ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל׃ | 1 |
Agora havia um homem de Benjamin, cujo nome era Kish, filho de Abiel, filho de Zeror, filho de Becorath, filho de Aphiah, filho de um Benjamita, um homem poderoso e valoroso.
ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם׃ | 2 |
Ele tinha um filho cujo nome era Saul, um jovem impressionante; e não havia entre os filhos de Israel uma pessoa mais bonita do que ele. De seus ombros para cima, ele era mais alto do que qualquer outro povo.
ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃ | 3 |
Os burros de Kish, o pai de Saul, estavam perdidos. Kish disse a Saul seu filho: “Agora leve um dos criados com você, e levante-se, vá procurar os burros”.
ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃ | 4 |
Ele passou pela região montanhosa de Efraim, e passou pela terra de Shalishah, mas eles não os encontraram. Então eles passaram pela terra de Shaalim, e não estavam lá. Então ele passou pela terra dos benjamitas, mas eles não os encontraram.
המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃ | 5 |
Quando chegaram à terra de Zuph, Saul disse a seu servo que estava com ele: “Venha! Vamos voltar, para que meu pai não deixe de se preocupar com os burros e fique ansioso por nós”.
ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה׃ | 6 |
O servo lhe disse: “Eis que há um homem de Deus nesta cidade, e ele é um homem que é honrado”. Tudo o que ele diz certamente acontece”. Agora vamos lá. Talvez ele possa nos dizer qual o caminho a seguir”.
ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו׃ | 7 |
Então Saul disse a seu servo: “Mas eis que, se formos, o que devemos trazer o homem? Pois o pão é gasto em nossos sacos, e não há um presente para levar ao homem de Deus”. O que nós temos”?
ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו׃ | 8 |
O criado respondeu novamente a Saul e disse: “Eis que tenho na minha mão a quarta parte de um siclo de prata. Darei isso ao homem de Deus, para nos dizer nosso caminho”.
לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃ | 9 |
(Em tempos anteriores em Israel, quando um homem foi perguntar a Deus, ele disse: “Venha! Vamos até o vidente”; pois aquele que agora é chamado de profeta, antes era chamado de vidente).
ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים׃ | 10 |
Então Saul disse a seu criado: “Bem dito. Venha! Vamos!”. Então eles foram para a cidade onde estava o homem de Deus.
המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃ | 11 |
Quando subiram para a cidade, encontraram jovens donzelas que saíam para tirar água e lhes disseram: “A vidente está aqui?”
ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃ | 12 |
Eles responderam e disseram: “Ele está. Eis que ele está diante de vocês”. Apresse-se agora, pois ele chegou hoje à cidade; pois o povo tem hoje um sacrifício no lugar alto.
כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃ | 13 |
Assim que você entrar na cidade, você o encontrará imediatamente antes que ele suba ao alto para comer; pois o povo não comerá até que ele chegue, porque ele abençoa o sacrifício. Depois, aqueles que são convidados comem. Agora, portanto, subam; pois, neste momento, vocês o encontrarão”.
ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃ | 14 |
Eles foram até a cidade. Quando entraram na cidade, eis que Samuel saiu em direção a eles para subir até o alto.
ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר׃ | 15 |
Agora Yahweh havia revelado a Samuel um dia antes de Saul chegar, dizendo:
כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי׃ | 16 |
“Amanhã, por esta hora, eu lhe enviarei um homem da terra de Benjamim, e você o ungirá para ser príncipe sobre meu povo Israel. Ele salvará meu povo da mão dos filisteus; pois eu olhei para o meu povo, porque o seu clamor chegou até mim”.
ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃ | 17 |
Quando Samuel viu Saul, Javé lhe disse: “Eis o homem de quem eu falei com você! Ele terá autoridade sobre meu povo”.
ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה׃ | 18 |
Então Saul se aproximou de Samuel na porta de entrada e disse: “Por favor, me diga onde fica a casa do vidente”.
ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃ | 19 |
Samuel respondeu a Saul e disse: “Eu sou o vidente”. Suba antes de mim para o alto, pois hoje você vai comer comigo. Pela manhã, eu os deixarei ir e lhes direi tudo o que está em seu coração”.
ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃ | 20 |
Quanto aos seus burros que se perderam há três dias, não se preocupe com eles, pois eles foram encontrados. Para quem todo Israel deseja? Não é você e toda a casa de seu pai?”.
ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃ | 21 |
Saul respondeu: “Não sou eu um benjamita, da menor das tribos de Israel? E minha família é a menor de todas as famílias da tribo de Benjamim? Por que então você fala assim comigo?”
ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃ | 22 |
Samuel levou Saul e seu criado e os levou para o quarto de hóspedes, e os fez sentar no melhor lugar entre aqueles que foram convidados, que eram cerca de trinta pessoas.
ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃ | 23 |
Samuel disse ao cozinheiro: “Traga a porção que eu lhe dei, da qual eu lhe disse: 'Ponha-a de lado'”.
וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא׃ | 24 |
O cozinheiro pegou a coxa, e o que estava nela, e a colocou diante de Saul. Samuel disse: “Eis o que foi reservado! Ponha-o diante de si mesmo e coma; porque foi guardado para você pelo tempo designado, pois eu disse: 'Convidei o povo'”. Então Saul comeu com Samuel naquele dia.
וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג׃ | 25 |
Quando desceram do alto para a cidade, ele conversou com Saul no topo da casa.
וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃ | 26 |
Eles se levantaram cedo; e sobre o amanhecer, Samuel ligou para Saul no terraço, dizendo: “Levante-se, para que eu possa mandá-lo embora”. Saul se levantou, e ambos foram para fora, ele e Samuel, juntos.
המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים׃ | 27 |
Quando estavam descendo no final da cidade, Samuel disse a Saul: “Diga ao criado que vá à nossa frente”. Ele foi adiante, então Samuel disse: “Mas fique quieto primeiro, para que eu possa fazer com que você ouça a mensagem de Deus”.