שמואל א 8

1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃

Y aconteció que como Samuel se hizo viejo, puso sus hijos por jueces sobre Israel.

2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃

Y el nombre de su hijo primogénito fue Joel; y el nombre del segundo Abías: los cuales eran jueces en Beer-seba.

3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃

Mas no anduvieron los hijos por los caminos de su padre, antes se acostaron tras la avaricia recibiendo cohecho, y pervertiendo el derecho.

4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃

Y todos los ancianos de Israel se juntaron, y vinieron a Samuel en Rama,

5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃

Y dijéronle: He aquí, tú te has hecho viejo, y tus hijos no van por tus caminos, por tanto constitúyenos ahora rey que nos juzgue, como tienen todas las gentes.

6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃

Y descontentó a Samuel esta palabra que dijeron: Dános rey, que nos juzgue. Y Samuel oró a Jehová.

7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃

Y dijo Jehová a Samuel: Oye la voz del pueblo en todo lo que te dijeren: porque no te han desechado a ti, mas a mí me han desechado que no reine sobre ellos.

8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃

Conforme a todas las obras que han hecho desde el día que los saqué de Egipto hasta hoy, que me han dejado, y han servido a dioses ajenos, así hacen también contigo.

9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃

Ahora pues oye su voz; mas protesta primero contra ellos declárandoles el derecho del rey, que ha de reinar sobre ellos.

10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃

Y dijo Samuel todas las palabras de Jehová al pueblo, que le había pedido rey.

11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃

Y díjo les: Este será el juicio del rey que hubiere de reinar sobre vosotros. Tomará vuestros hijos, y ponérselos ha en sus carros, y en su gente de a caballo, para que corran delante de su carro.

12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃

Y ponérselos ha por coroneles, y cincuenteneros; y que aren sus aradas, y sieguen sus siegas, y que hagan sus armas de guerra, y los pertrechos de sus carros.

13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃

Ítem, tomará vuestras hijas, para que sean ungüenteras, cocineras, y amasadoras.

14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃

Asimismo tomará vuestras tierras, vuestras viñas, y vuestros buenos olivares, y dará a sus siervos.

15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃

El diezmará vuestras simientes, y vuestras viñas, para dar a sus eunucos, y a sus siervos.

16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃

El tomará vuestros siervos, y vuestras siervas, y vuestros buenos mancebos, y vuestros asnos, y con ellos hará sus obras.

17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃

Diezmará también vuestro rebaño, y finalmente seréis sus siervos.

18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

Y clamaréis aquel día a causa de vuestro rey que os habréis elegido: mas Jehová no os oirá en aquel día.

19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃

Mas el pueblo no quiso oír la voz de Samuel, antes dijeron: No, sino rey será sobre nosotros.

20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃

Y nosotros seremos también como todas las gentes, y nuestro rey nos gobernará, y saldrá delante de nosotros, y hará nuestras guerras.

21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃

Y oyó Samuel todas las palabras del pueblo, y recitólas en los oídos de Jehová.

22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃

Y Jehová dijo a Samuel: Oye su voz, y pon rey sobre ellos. Entonces Samuel dijo a los varones de Israel: Idos cada uno a su ciudad.