שמואל א 8
| ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃ | 1 |
Factum est autem cum senuisset Samuel, posuit filios suos iudices Israel.
| ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ | 2 |
Fuitque nomen filii eius primogeniti Ioel: et nomen secundi Abia, iudicum in Bersabee.
| ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃ | 3 |
Et non ambulaverunt filii illius in viis eius: sed declinaverunt post avaritiam, acceperuntque munera, et perverterunt iudicium.
| ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃ | 4 |
Congregati ergo universi maiores natu Israel, venerunt ad Samuelem in Ramatha.
| ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃ | 5 |
Dixeruntque ei: Ecce tu senuisti, et filii tui non ambulant in viis tuis: constitue nobis regem, ut iudicet nos, sicut et universae habent nationes.
| וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃ | 6 |
Displicuit sermo in oculis Samuelis, eo quod dixissent: Da nobis regem, ut iudicet nos. Et oravit Samuel ad Dominum.
| ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃ | 7 |
Dixit autem Dominus ad Samuelem: Audi vocem populi in omnibus quae loquuntur tibi. non enim te abiecerunt, sed me, ne regnem super eos.
| ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃ | 8 |
Iuxta omnia opera sua, quae fecerunt a die qua eduxi eos de Aegypto usque ad diem hanc: sicut dereliquerunt me, et servierunt diis alienis, sic faciunt etiam tibi.
| ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ | 9 |
Nunc ergo vocem eorum audi: verumtamen contestare eos, et praedic eis ius regis, qui regnaturus est super eos.
| ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ | 10 |
Dixit itaque Samuel omnia verba Domini ad populum, qui petierat a se regem,
| ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ | 11 |
et ait: Hoc erit ius regis, qui imperaturus est vobis: filios vestros tollet, et ponet in curribus suis, facietque sibi equites et praecursores quadrigarum suarum,
| ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ | 12 |
et constituet sibi tribunos, et centuriones, et aratores agrorum suorum, et messores segetum, et fabros armorum et curruum suorum.
| ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ | 13 |
Filias quoque vestras faciet sibi unguentarias, et focarias, et panificas.
| ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ | 14 |
Agros quoque vestros, et vineas, et oliveta optima tollet, et dabit servis suis.
| וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ | 15 |
Sed et segetes vestras, et vinearum reditus addecimabit, ut det eunuchis et famulis suis.
| ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ | 16 |
Servos etiam vestros, et ancillas, et iuvenes optimos, et asinos, auferet, et ponet in opere suo.
| צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ | 17 |
Greges quoque vestros addecimabit, vosque eritis ei servi.
| וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃ | 18 |
Et clamabitis in die illa a facie regis vestri, quem elegistis vobis: et non exaudiet vos Dominus in die illa, quia petistis vobis regem.
| וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ | 19 |
Noluit autem populus audire vocem Samuelis, sed dixerunt: Nequaquam: rex enim erit super nos,
| והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃ | 20 |
et erimus nos quoque sicut omnes gentes: et iudicabit nos rex noster, et egredietur ante nos, et pugnabit bella nostra pro nobis.
| וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃ | 21 |
Et audivit Samuel omnia verba populi, et locutus est ea in auribus Domini.
| ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ | 22 |
Dixit autem Dominus ad Samuelem: Audi vocem eorum, et constitue super eos regem. Et ait Samuel ad viros Israel: Vadat unusquisque in civitatem suam.
