שמואל א 8

1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃

When Samuel grew old, he appointed his sons as judges over Israel.

2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃

The name of his firstborn son was Joel, and the name of his second was Abijah. They were judges in Beersheba.

3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃

But his sons did not walk in his ways; they turned aside toward dishonest gain, accepting bribes and perverting justice.

4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃

So all the elders of Israel gathered together and came to Samuel at Ramah.

5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃

“Look,” they said, “you are old, and your sons do not walk in your ways. Now appoint a king to judge us like all the other nations.”

6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃

But when they said, “Give us a king to judge us,” their demand was displeasing in the sight of Samuel; so he prayed to the LORD.

7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃

And the LORD said to Samuel, “Listen to the voice of the people in all that they say to you. For it is not you they have rejected, but they have rejected Me as their king.

8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃

Just as they have done from the day I brought them up out of Egypt until this day, forsaking Me and serving other gods, so they are doing to you.

9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃

Now listen to them, but you must solemnly warn them and show them the manner of the king who will reign over them.”

10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃

So Samuel spoke all the words of the LORD to the people who were asking him for a king.

11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃

He said, “This will be the manner of the king who will reign over you: He will take your sons and appoint them to his own chariots and horses, to run in front of his chariots.

12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃

He will appoint some for himself as commanders of thousands and of fifties, and others to plow his ground, to reap his harvest, to make his weapons of war, and to equip his chariots.

13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃

And he will take your daughters to be perfumers, cooks, and bakers.

14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃

He will take the best of your fields and vineyards and olive groves and give them to his servants.

15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃

He will take a tenth of your grain and grape harvest and give it to his officials and servants.

16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃

And he will take your menservants and maidservants and your best cattle and donkeys and put them to his own use.

17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃

He will take a tenth of your flocks, and you yourselves will become his slaves.

18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃

When that day comes, you will beg for relief from the king you have chosen, but the LORD will not answer you on that day.”

19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃

Nevertheless, the people refused to listen to Samuel. “No!” they said. “We must have a king over us.

20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃

Then we will be like all the other nations, with a king to judge us, to go out before us, and to fight our battles.”

21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃

Samuel listened to all the words of the people and repeated them in the hearing of the LORD.

22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃

“Listen to their voice,” the LORD said to Samuel. “Appoint a king for them.” Then Samuel told the men of Israel, “Everyone must go back to his city.”