שמואל א 7

1 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה׃

And the men of Kiriath-jearim came, and fetched up the ark of Jehovah, and brought it into the house of Abinadab in the hill, and sanctified Eleazar his son to keep the ark of Jehovah.

2 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה׃

And it came to pass, from the day that the ark abode in Kiriath-jearim, that the time was long, for it was twenty years, and all the house of Israel lamented after Jehovah.

3 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים׃

And Samuel spoke to all the house of Israel, saying, If ye do return to Jehovah with all your heart, then put away the foreign gods and the Ashtaroth from among you, and direct your hearts to Jehovah, and serve him only. And he will deliver you out of the hand of the Philistines.

4 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו׃

Then the sons of Israel did put away the Baalim and the Ashtaroth, and served Jehovah only.

5 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה׃

And Samuel said, Gather all Israel to Mizpah, and I will pray for you to Jehovah.

6 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה׃

And they gathered together to Mizpah, and drew water, and poured it out before Jehovah, and fasted on that day, and said there, We have sinned against Jehovah. And Samuel judged the sons of Israel in Mizpah.

7 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים׃

And when the Philistines heard that the sons of Israel were gathered together to Mizpah, the lords of the Philistines went up against Israel. And when the sons of Israel heard it, they were afraid of the Philistines.

8 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים׃

And the sons of Israel said to Samuel, Do not cease to cry to Jehovah our God for us, that he will save us out of the hand of the Philistines.

9 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה׃

And Samuel took a sucking lamb, and offered it for a whole burnt offering to Jehovah. And Samuel cried to Jehovah for Israel, and Jehovah answered him.

10 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל׃

And as Samuel was offering up the burnt offering, the Philistines drew near to battle against Israel, but Jehovah thundered with a great thunder on that day upon the Philistines, and discomfited them, and they were smitten down before Israel.

11 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר׃

And the men of Israel went out of Mizpah, and pursued the Philistines, and smote them until they came under Beth-car.

12 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה׃

Then Samuel took a stone, and set it between Mizpah and Shen, and called the name of it Ebenezer, saying, Jehovah has helped us to now.

13 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל׃

So the Philistines were subdued, and they came no more within the border of Israel, and the hand of Jehovah was against the Philistines all the days of Samuel.

14 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי׃

And the cities which the Philistines had taken from Israel were restored to Israel, from Ekron even to Gath. And Israel delivered the border of it out of the hand of the Philistines. And there was peace between Israel and the Amorites.

15 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו׃

And Samuel judged Israel all the days of his life.

16 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה׃

And he went from year to year in circuit to Bethel, and Gilgal, and Mizpah. And he judged Israel in all those places.

17 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה׃

And his return was to Ramah, for his house was there. And there he judged Israel, and there he built an altar to Jehovah.