< שמואל א 3 >
והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃ | 1 |
The boy Samuel served before the Lord under Eli's supervision. At that time messages from the Lord were rare—visions were not common.
ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות׃ | 2 |
One evening, Eli had gone to bed in his room. His eyes were now so weak that he couldn't see.
ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים׃ | 3 |
The lamp of God hadn't yet gone out, and Samuel was sleeping in the Lord's Temple where the Ark of God was.
ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני׃ | 4 |
Then the Lord called, “Samuel!” He answered, “I'm here.”
וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ | 5 |
He ran to Eli, and said, “I'm here—you called me.” “I didn't call you,” Eli replied. “Go back to bed.” So Samuel went back to bed.
ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב׃ | 6 |
Then the Lord called again, “Samuel!” Samuel got up, went to Eli and said, “I'm here—you called me.” “I didn't call you, my son,” Eli replied. “Go back to bed.”
ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה׃ | 7 |
(Samuel hadn't yet come to know the Lord and had not received any message from him.)
ויסף יהוה קרא שמואל בשלשית ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ | 8 |
The Lord called again for the third time, “Samuel!” He got up went to Eli and said, “I'm here—you called me.” Then Eli realized that it was the Lord calling the boy.
ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃ | 9 |
Eli told Samuel, “Go back to bed, and if he calls you, say, ‘Speak, Lord, because your servant is listening.’” So Samuel went back to his bed.
ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ | 10 |
The Lord came and stood there, calling just as before, “Samuel! Samuel!” Samuel answered, “Speak, because your servant is listening.”
ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו׃ | 11 |
The Lord told Samuel: “Pay attention, because I'm going to do something in Israel that will surprise everyone who hears it.
ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה׃ | 12 |
That's when I will carry out against Eli and his family everything I have said, from beginning to end.
והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ | 13 |
I told him that I will judge his family forever because of the sins he knows about, because his sons blasphemed God and he did not try and stop them.
ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם׃ | 14 |
That's why I swore to Eli and his family, ‘The guilt of Eli and his descendants will never be removed by sacrifice or offering.’”
וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי׃ | 15 |
Samuel remained in bed until the morning. Then he got up and opened the doors of the Lord's Temple as usual. He was afraid to tell Eli about the vision.
ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ | 16 |
But Eli called him and said, “Samuel, my son.” “I'm here,” Samuel answered.
ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך׃ | 17 |
“What did he tell you?” Eli asked. “Don't hide it from me. May God punish you very severely if you hide anything he told you from me!”
ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה׃ | 18 |
So Samuel told him everything and didn't hide anything from him. “It's the Lord,” Eli replied. “May he do what he thinks is good.”
ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה׃ | 19 |
Samuel continued to grow up. The Lord was with him and made sure all he said was trustworthy.
וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ | 20 |
Everyone in the whole of Israel from Dan to Beersheba recognized that Samuel was a trustworthy prophet of the Lord.
ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה׃ | 21 |
The Lord went on appearing at Shiloh, because there he revealed himself to Samuel and delivered his messages,