שמואל א 27
| ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו׃ | 1 |
Dawut kɵnglidǝ: — Ⱨaman bir küni Saulning ⱪolida ⱨalak bolidiƣan ohxaymǝn. Xunga Filistiylǝrning zeminiƣa tezdin ⱪeqip ketiximdin baxⱪa amal yoⱪ. Xundaⱪ ⱪilsam Saul Israil zemini iqidǝ meni tepixtin ümidsizlinip, izdǝxtin ⱪol üzidu, wǝ mǝn uning ⱪolidin ⱪutulimǝn, dǝp oylidi.
| ויקם דוד ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת׃ | 2 |
Xuning bilǝn Dawut ⱪopup uningƣa ǝgǝxkǝn altǝ yüz adǝmni elip Gatning padixaⱨi Maoⱪning oƣli Aⱪixning ⱪexiƣa bardi.
| וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלית ואביגיל אשת נבל הכרמלית׃ | 3 |
Əmdi Dawut wǝ adǝmliri, yǝni ⱨǝrbiri ɵz ailisidikilǝr bilǝn billǝ Gatta Aⱪix bilǝn turdi. Dawut ikki ayali, yǝni Yizrǝǝllik Aⱨinoam wǝ Nabalning tul hotuni Karmǝllik Abigail bilǝn billǝ xu yǝrdǝ turdi.
| ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף עוד לבקשו׃ | 4 |
Saul: — Dawut Gatⱪa ⱪeqiptu, degǝn hǝwǝrni angliƣanda, uni yǝnǝ izdǝp yürmidi.
| ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך׃ | 5 |
Dawut Aⱪixⱪa: — Əgǝr kɵzlirining aldida iltipat tapⱪan bolsam, olturuxum üqün sǝⱨradiki bir xǝⱨǝrdin bizgǝ bir jay bǝrgǝyla; ⱪulung ⱪandaⱪmu xaⱨanǝ xǝⱨǝrdǝ silining ⱪaxlirida tursun, dedi.
| ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה׃ | 6 |
U küni Aⱪix uningƣa Ziklag xǝⱨirini bǝrdi. Xuning üqün Ziklag bügünki küngiqǝ Yǝⱨuda padixaⱨliriƣa tǝwǝ bolup kǝlmǝktǝ.
| ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים׃ | 7 |
Dawut Filistiylǝrning zeminida turƣan waⱪit bir yil tɵt ay boldi.
| ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים׃ | 8 |
Dawut bolsa ɵz adǝmliri bilǝn qiⱪip Gǝxuriylarƣa, Gǝzriylǝrgǝ wǝ Amalǝklǝrgǝ ⱨujum ⱪilip, ularni bulang-talang ⱪilip turatti (qünki ular ⱪǝdimdin tartip Xuriƣa kirix yolidin tartip Misir zeminiƣiqǝ bolƣan xu yurtta turatti).
| והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש׃ | 9 |
Dawut [ⱨǝrⱪetim] zemindikilǝrni ⱪirip ǝr yaki ayal bolsun, birnimu tirik ⱪaldurmaytti wǝ ⱪoy, kala, exǝk, tɵgǝ wǝ kiyim-keqǝklǝrni elip Aⱪixning yeniƣa yenip kelǝtti.
| ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני׃ | 10 |
Aⱪix: — Bügün ⱪaysi jaylarni bulang-talang ⱪildinglar, dǝp soraytti; Dawut: — Yǝⱨuda zeminining jǝnub tǝripini, Yǝraⱨmǝǝlliklǝrning jǝnub tǝripini wǝ Keniylǝrning jǝnub tǝripini bulang-talang ⱪilduⱪ, dǝytti.
| ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים׃ | 11 |
Dawut ǝr yaki ayallarning birinimu Gatⱪa tirik elip kǝlmǝytti; qünki u: — Ular bizning toƣrimizdin, «Dawut undaⱪ-mundaⱪ ⱪildi» dǝp gǝp ⱪilixi mumkin, dǝytti. Dawut Filistiylǝrning zeminida turƣan waⱪtida u daim xundaⱪ ⱪilatti.
| ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם׃ | 12 |
Xunga Aⱪix Dawutⱪa ixǝndi: — «Əmdi u hǝlⱪi Israilni ɵzidin sǝskǝndürüwǝtti; mening hizmitimdǝ mǝnggü ⱪul bolidu», dǝp oylidi.
