שמואל א 26

1 ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן׃

齊弗人來到基貝亞見撒烏耳說：「達味藏在曠野邊緣哈基拉山中。

2 ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל לבקש את דוד במדבר זיף׃

撒烏耳遂動身下到齊弗曠野，同他去的約有三千以色列精兵，在齊弗曠野搜捕達味。

3 ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה׃

撒烏耳在曠野邊綠哈拉基山上，靠路旁紮了營。當時達味住在曠野裏，他得知撒烏耳來到曠野搜捕自己，

4 וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון׃

遂派出偵探，因而得知撒烏耳確已來到。

5 ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו׃

達味遂起身來到撒烏耳紮營的地方，察看撒烏耳和他的統帥乃爾的兒子阿貝厏爾睡覺的地方：撒烏耳睡在行營中心，他的部隊駐紮在他的四周。

6 ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך׃

達味就問赫得人阿希默肋客和責魯雅的兒子約阿布的兄弟阿彼瑟說：「誰同我下到撒烏耳的營中去﹖」阿彼瑟答說：「我同你下去」。

7 ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו׃

達味和阿彼瑟便在夜間深入敵營，見撒烏耳睡臥在行營中心，他的槍插在頭旁地上，阿貝乃爾和部隊環繞他睡在四周。

8 ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו׃

阿彼瑟對達味說：「今天天主將你的仇人交在你手裏了! 如今讓我用他的槍，把他釘在地上，只一下，不需要給他第二下」。

9 ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃

達味卻對阿彼瑟說：「不可殺他! 因為誰敢插手加害上主的受傅者，而能無罪呢﹖」

10 ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃

達味又說：「我指著永生的上主起誓：只有上主可打擊他，或到了他的日子；終於死去，或下到戰場陣亡。

11 חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו׃

在上主散，我決不頊插手加害上主的受傅者。現今，你快拿去他頭旁的槍和水壺，我們就離去」。

12 ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃

達味遂就撒烏耳頭旁拿了槍和水壺，二人就走了。誰也沒有看見，誰也沒有理會，誰也沒有醒來，都沈睡了，因為上主使他們沉入睡夢中。

13 ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק רב המקום ביניהם׃

達味走到對面，遠遠站在山頭上，他們彼此相隔很遠，

14 ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך׃

達味於是向軍隊和乃爾的兒子阿貝乃爾喊說：「阿貝乃爾! 你不答應嗎﹖」阿貝乃爾答說：「你是誰﹖竟敢吵醒君王! 」

15 ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך׃

達味對阿貝乃爾說：「你不是個好漢嗎﹖以色列中有誰能與你相比﹖民間來了一個要殺害你的主上君王的，你為什麼沒有好好護守你的主上君王﹖

16 לא טוב הדבר הזה אשר עשית חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשר מראשתו׃

這事你實在做的不對! 我指著永生的上主起誓：你們都該死，因為你們沒有好好護守你們的主子，上主的受傳者。現今你去看一看君王的槍在哪裏﹖他頭旁的水壺又在哪裏﹖」

17 ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃

撒烏耳認出是達味的聲音，就說：「我兒達味，這不是你的聲音嗎﹖」達味答說：「我主大王，是我的聲音」。

18 ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה׃

遂接著說：「我主為什麼迫害他的僕人﹖我究竟作了什麼惡事﹖

19 ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃

如今請我主大王聽他僕人一句話：如果是上主感動你來害我，願衪收納這個祭獻；但是；若是人煽惑你，他們在上主面前是該詛咒的，因為他們今日將我驅逐，不容我分享上主的產業，無異是說：你去，事奉外邦的神吧!

20 ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים׃

現今，願我的血不流在很遠的地方，因為以色列的君王出來獵取我的性命，就如人在山上獵取鷓鴣! 」

21 ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד׃

撒烏耳說：「我兒達味，我犯了罪，你回去吧! 我再不加害你了! 因為你今天實在珍惜了我的性命。哎! 我太昏愚，實在錯了! 」

22 ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃

達味答說：「這裏有大王的槍，叫一個僕人來去。

23 ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה׃

願上主報答各人的正義和忠誠! 因為今天上主把你交在我手裏，我卻不頊加害上主的受傅者。

24 והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה׃

請看! 我今天怎樣看重了你的性命，也願上主怎樣看重我的性命，從一切憂患中拯救我! 」

25 ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו׃

撒烏耳對達味說：「我兒達味，你實在是可讚美的，你必有所作為，也必有成就」。然後達味走了，撒烏耳也回了家。