שמואל א 25

1 וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן׃

撒烏耳死後，全以色列人集會，舉喪哀悼他，把他埋葬在他的故鄉辣瑪。以後，達味起身，下到瑪紅曠野。

2 ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃

在瑪紅有個人，他的產業都在加爾默耳，是個很富的人，有綿羊三千，山羊一千。那時他正在爾默耳剪羊毛。

3 ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו׃

這人名叫納巴耳，他的妻子名叫阿彼蓋耳；妻子聰慧美麗，丈夫卻是粗暴，行為惡劣，是加肋布族人。

4 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו׃

達味在曠野裏聽說納巴耳正在剪羊毛，

5 וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום׃

就打發十五個少年人去，向他們說：「你們上加爾默耳去，去見納巴耳，代我向他請安，

6 ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום׃

對他這樣說：你好! 望你平安，望你全家平安，也望你所有的一切平安!

7 ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל׃

現今我聽說你正剪羊毛；你的牧童和我們在一起時，我們沒有難為過他們，他們住在加爾默耳的時候，從來沒有失落過什麼。

8 שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃

你可問你的僕人，他們入會告訴你。為此，希望這些子年人在你眼蒙恩，因為我們正逢節日來到你這裏，請你把手中能給的東西，賜給你的僕人和你兒子達味」。

9 ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו׃

達味的少年人就到了納巴耳那裏，代達味把上述的話都給納巴耳說了，等待答覆。

10 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃

納巴耳卻回答達味的少年人說：「達味是誰﹖葉瑟的兒子是什麼人﹖今天逃避主人的奴隸太多了!

11 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃

難道要我把我的餅和水，為剪毛的人所預備的肉，拿來給那些我不知道是從哪裏來的人嗎﹖」

12 ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃

達味的少年人就原路回去，把這些話都給達味回報了。

13 ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים׃

達味就吩咐他的人說：「每人佩上刀! 」各人就佩上刀；約有四百人，跟達味上去，留下二百人看守輜重。

14 ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם׃

有個納巴耳的僕人告訴納巴耳的妻子阿彼蓋耳說：「達味從曠野派來了使者向我們主人請安，他竟侮辱他們。

15 והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃

那些人原來待我們很好，總沒有騷擾過我們；當我們在田野間同他們在一起時，總沒有失落過什麼。

16 חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃

我們同他們一起放羊的時期內，不分畫夜，他們常作我們的護衛。

17 ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃

現今，請妳恩量一下，看妳應作什麼，因為達味已決定要加害我們的主人和他的全家，而主人又脾氣暴燥，無法同他交談」。

18 ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים׃

阿彼蓋耳急忙拿了二百個餅，兩皮囊酒，五隻宰好的羊，五「色阿」炒過的麥子，一百串乾葡萄，二百無無花果糕餅，放在幾匹驢上，

19 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה׃

對僕人說：「你們走在我前面，跟著你們去」。她並沒有將這事告訴她丈夫納巴耳。

20 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם׃

她騎著驢，由山嶺後面上來，同時達味帶著他的人也向著她走來，與她相遇。

21 ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה׃

達味正思量說：「我白白地在曠野中保護了這些人的一切，使他所有的一點也未受損失，他竟對我以惡報德。

22 כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר׃

若我把這人的一切和所有的男人還存留到天亮，就望上主這樣懲罰我達味! 」

23 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ׃

阿彼蓋耳一看見達味，急速由驢上跳下，俯伏在達味前，屈膝下拜，

24 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך׃

跪在達味足前說：「我主! 這過錯全歸於我，讓你的婢女向你進一言，請你垂聽你婢女的話。

25 אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃

請我主別將這人的事放在心上! 他脾氣急燥，是個糊塗人，他名叫「納巴耳」，真名實相符，他的確昏愚。至於我，你婢女卻沒有見我主派來的少年。

26 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה׃

我主，我現今指著永生的上主和你起誓：是上主防止了你，不使你流人的血，也不使你親手報仇。從此，願你的仇敵和想加害我主人的人，都像納巴耳一樣!

27 ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃

現今，請你把你婢女給我主帶來的禮物，賞給隨從我主的僕人。

28 שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃

請你原諒你婢女的過錯! 的確，上主要給我主建立一堅固的王朝，因為我主打是上主的仗，並且，你一生也沒有什麼過錯。

29 ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃

縱然有人起來迫害你的性命，但我主的生命是保存在上主，你的天主的錦囊中；至於你敵人的性命，上主卻用投石器將他們拋掉。

30 והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל׃

當上主對我主作了衪所說的一切好事，立你作以色列的元首時，

31 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃

我主不將不會流了無辜者的向，或因親手雪恨，而感到心中不安，良心有愧。當上主恩待我主時，望你不要忘了你的婢女」。

32 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי׃

達味向阿彼蓋耳說：「上主，以色列的天主，是可讚頌的! 感謝衪今天派妳來迎接我。

33 וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי׃

妳的聰慧是可讚美的，妳也是可讚美的，因為妳阻止了我傾流人血，親手復仇。

34 ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר׃

我指著那阻止我加害妳的上主，以色列的永生天主起誓：假使妳沒有急速來迎接我，明天天亮，一個男子也不會給納巴耳留下」。

35 ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך׃

達味從她手中接過她所帶來一切，向她說：「現在，妳可平安回到妳家裏去。看，我聽從了妳的勸告，顧全了妳的面子」。

36 ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃

阿彼蓋耳回到納巴耳那裏，他正在家中設了像君王的盛宴。納巴耳心中非常快活，吃得大醉，直到早晨天亮，阿彼蓋耳一點也沒有將這事告訴他。

37 ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃

第二天早晨，納巴耳酒醒了，他的妻子便將發生的事告訴了他；他一聽這話，嚇得魂不附體，呆如頑石。

38 ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃

大約過了十天，上主攻擊了納巴耳，他就死了。

39 וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃

達味聽說納巴耳死了，就說道：「上主應受讚美，因為衪給我伸了冤，洗淨了我由納巴耳所受淩辱，防止了衪的僕人行惡；上主把納巴耳的罪惡歸在他自己頭上」。以後，達味派人對阿彼蓋耳說要娶她為妻。

40 ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה׃

達味的僕人到了加爾默耳，來見阿彼蓋耳，對她說：「達味派我們到妳這裏來，為迎娶妳做他的妻子」。

41 ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃

她就起來，俯伏在地，下拜說：「你的婢女情願作奴隸，給我主人的僕人洗腳」。

42 ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה׃

阿彼蓋耳遂急速起來，騎上驢，帶了她的五個婢女作陪，跟隨達味的使者去，作了他的妻子。

43 ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים׃

那時達味已娶了依次勒耳人阿希諾罕為妻；她們二戈同作達味的妻子。

44 ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים׃

那時，撒烏耳已把他的女身兒，達味的妻子米加耳，嫁給了加林人拉依士的兒子帕耳提。