שמואל א 23

1 ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות׃

Et David reçut cet avis: Voilà que les Philistins ont attaqué Kéhila et ils pillent les aires.

2 וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה׃

Aussitôt David consulta l'Éternel en disant: Marcherai-je et porterai-je un coup à ces Philistins-là? Et l'Éternel dit à David: Marche et défais ces Philistins et dégage Kéhila.

3 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים׃

Mais les gens de David lui dirent: Voici, ici en Juda, nous sommes en crainte: ce seras bien pis, si nous marchons sur Kéhila contre les lignes des Philistins.

4 ויוסף עוד דוד לשאל ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה כי אני נתן את פלשתים בידך׃

Alors David de nouveau consulta l'Éternel, et l'Éternel lui fit cette réponse: En avant! fonds sur Kéhila, car je livre les Philistins à tes coups.

5 וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה׃

David avec ses gens marcha sur Kéhila, et il en vint aux mains avec les Philistins, et il emmena leurs troupeaux, et les mit en grande déroute, et ainsi, David délivra les habitants de Kéhila. –

6 ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו׃

Or quand Abiathar, fils d'Ahimélech, fugitif suivit David à Kéhila, il descendit ayant en main l'Ephod.

7 ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח׃

Et Saül eut avis de l'arrivée de David à Kéhila et Saül dit: Dieu me le livre à discrétion, puisque par cette manière il s'est enfermé dans une place qui a portes et verrous.

8 וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו׃

Et Saül appela tout le peuple sous les armes pour opérer une descente sur Kéhila et cerner David et ses gens.

9 וידע דוד כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד׃

Et David s'étant aperçu que Saül machinait contre lui un mauvais coup, dit au Prêtre Abiathar: Apporte l'Ephod!

10 ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה לשחת לעיר בעבורי׃

Et David dit: Éternel, Dieu d'Israël, ton serviteur apprend que Saül va tenter d'entrer dans Kéhila pour ruiner cette ville à mon occasion;

11 היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר יהוה ירד׃

les maîtres de Kéhila me mettront-ils à sa merci? Saül fera-t-il la descente, comme l'a ouï ton serviteur? Éternel, Dieu d'Israël, daigne en instruire ton serviteur! Et l'Éternel dit: Il la fera.

12 ויאמר דוד היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו׃

Et David dit: Les maîtres de Kéhila me mettront-ils moi et mes gens à la merci de Saül? Et l'Éternel dit: Ils t'y mettront.

13 ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת׃

Alors David se mit en mouvement avec sa troupe d'environ six cents hommes, et ils évacuèrent Kéhila, puis se mirent à errer à l'aventure. Et Saül informé que David s'était retiré de Kéhila, cessa de tenir la campagne.

14 וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו׃

Et David resta dans le désert sur les hauteurs, et il stationna sur la montagne au désert de Ziph. Et Saül cherchait incessamment à l'atteindre, mais Dieu ne le laissa pas tomber entre ses mains.

15 וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה׃

Et comme David voyait que Saül se mettait en campagne pour attenter à sa vie, et comme David était alors au désert de Ziph dans la Forêt.

16 ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים׃

Jonathan, fils de Saül, s'étant levé vint joindre David dans la Forêt et lui fit prendre courage en Dieu.

17 ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן׃

Et il lui dit: Sois sans crainte! tu ne seras pas atteint par la main de Saül, mon père, et c'est toi qui régneras sur Israël, et moi j'aurai le second rang après toi, et Saül, mon père, aussi le sait bien.

18 ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו׃

Et les deux ils solennisèrent un pacte devant l'Éternel, et David demeura dans la Forêt, et Jonathan retourna chez lui.

19 ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה בגבעת החכילה אשר מימין הישימון׃

Alors les Ziphites montèrent chez Saül à Gibea pour lui dire: Voilà que David s'est caché chez nous sur les hauteurs dans la Forêt, sur la colline de Hachila qui est au midi du désert.

20 ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו ביד המלך׃

Eh bien donc, ô Roi, puisque tout le désir de ton cœur est de descendre, descends! à nous de le livrer aux mains du Roi.

21 ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה כי חמלתם עלי׃

Et Saül dit: Soyez les bénis de l'Éternel pour l'intérêt que vous prenez à moi!

22 לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא׃

Allez donc et vous tenez mieux prêts encore, étudiez, voyez le lieu où son pied s'arrêtera et ceux qui l'y ont aperçu, car il m'a été dit qu'il est très fin.

23 וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה׃

Et regardez et le dépistez dans tous les recoins où il va se cacher, puis revenez vers moi avec du certain et je partirai avec vous. Et dans le cas où il serait dans le pays, pour l'avoir je fouillerai dans tous les milliers de Juda.

24 ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה אל ימין הישימון׃

Là-dessus ils partirent et devancèrent Saül à Ziph. Cependant David et ses gens étaient au désert de Maon dans la plaine au midi du désert.

25 וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון׃

Et Saül et ses hommes se mirent en route à sa recherche. Mais on informa David, et il descendit le rocher et il se tint dans le désert de Maon. A cette nouvelle Saül poursuivit David au désert de Maon.

26 וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם׃

Et Saul se porta sur l'un des flancs de la montagne, tandis que David avec ses gens occupait l'autre flanc de la montagne. Et comme David faisait diligence pour se placer hors de la portée de Saül, et que Saül et ses hommes cernaient David et les siens pour se saisir de lui,

27 ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ׃

un messager vint à Saül avec cet avis viens en toute hâte, car les Philistins ont fait invasion dans le pays.

28 וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות׃

Aussitôt Saül renonçant à poursuivre David marcha à la rencontre des Philistins. C'est ce qui fit donner à ce lieu le nom de Sélah-Hammahelkoth (rocher des séparations).

29 ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי׃

Et de là David s'éleva et se porta sur les hauteurs d'Enguedi.