שמואל א 20
| ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃ | 1 |
大卫从拉玛的拿约逃跑，来到约拿单那里，对他说：“我做了什么？有什么罪孽呢？在你父亲面前犯了什么罪，他竟寻索我的性命呢？”
| ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃ | 2 |
约拿单回答说：“断然不是！你必不致死。我父做事，无论大小，没有不叫我知道的。怎么独有这事隐瞒我呢？决不如此。”
| וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃ | 3 |
大卫又起誓说：“你父亲准知我在你眼前蒙恩。他心里说，不如不叫约拿单知道，恐怕他愁烦。我指着永生的耶和华，又敢在你面前起誓，我离死不过一步。”
| ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃ | 4 |
约拿单对大卫说：“你心里所求的，我必为你成就。”
| ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃ | 5 |
大卫对约拿单说：“明日是初一，我当与王同席，求你容我去藏在田野，直到第三日晚上。
| אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃ | 6 |
你父亲若见我不在席上，你就说：‘大卫切求我许他回本城伯利恒去，因为他全家在那里献年祭。’
| אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃ | 7 |
你父亲若说好，仆人就平安了；他若发怒，你就知道他决意要害我。
| ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃ | 8 |
求你施恩与仆人，因你在耶和华面前曾与仆人结盟。我若有罪，不如你自己杀我，何必将我交给你父亲呢？”
| ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃ | 9 |
约拿单说：“断无此事！我若知道我父亲决意害你，我岂不告诉你呢？”
| ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃ | 10 |
大卫对约拿单说：“你父亲若用厉言回答你，谁来告诉我呢？”
| ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃ | 11 |
约拿单对大卫说：“你我且往田野去。”二人就往田野去了。
| ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃ | 12 |
约拿单对大卫说：“愿耶和华—以色列的 神为证。明日约在这时候，或第三日，我探我父亲的意思，若向你有好意，我岂不打发人告诉你吗？
| כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃ | 13 |
我父亲若有意害你，我不告诉你使你平平安安地走，愿耶和华重重地降罚与我。愿耶和华与你同在，如同从前与我父亲同在一样。
| ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃ | 14 |
你要照耶和华的慈爱恩待我，不但我活着的时候免我死亡，
| ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃ | 15 |
就是我死后，耶和华从地上剪除你仇敌的时候，你也永不可向我家绝了恩惠。”
| ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃ | 16 |
于是约拿单与大卫家结盟，说：“愿耶和华借大卫的仇敌追讨背约的罪。”
| ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃ | 17 |
约拿单因爱大卫如同爱自己的性命，就使他再起誓。
| ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃ | 18 |
约拿单对他说：“明日是初一，你的座位空设，人必理会你不在那里。
| ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃ | 19 |
你等三日，就要速速下去，到你从前遇事所藏的地方，在以色磐石那里等候。
| ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃ | 20 |
我要向磐石旁边射三箭，如同射箭靶一样。
| והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃ | 21 |
我要打发童子，说：‘去把箭找来。’我若对童子说：‘箭在后头，把箭拿来’，你就可以回来；我指着永生的耶和华起誓，你必平安无事。
| ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃ | 22 |
我若对童子说：‘箭在前头’，你就要去，因为是耶和华打发你去的。
| והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃ | 23 |
至于你我今日所说的话，有耶和华在你我中间为证，直到永远。”
| ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃ | 24 |
大卫就去藏在田野。到了初一日，王坐席要吃饭。
| וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃ | 25 |
王照常坐在靠墙的位上，约拿单侍立，押尼珥坐在扫罗旁边，大卫的座位空设。
| ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃ | 26 |
然而这日扫罗没有说什么，他想大卫遇事，偶染不洁，他必定是不洁。
| ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃ | 27 |
初二日大卫的座位还空设。扫罗问他儿子约拿单说：“耶西的儿子为何昨日、今日没有来吃饭呢？”
| ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃ | 28 |
约拿单回答扫罗说：“大卫切求我容他往伯利恒去。
| ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃ | 29 |
他说：‘求你容我去，因为我家在城里有献祭的事；我长兄吩咐我去。如今我若在你眼前蒙恩，求你容我去见我的弟兄’；所以大卫没有赴王的席。”
| ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃ | 30 |
扫罗向约拿单发怒，对他说：“你这顽梗背逆之妇人所生的，我岂不知道你喜悦耶西的儿子，自取羞辱，以致你母亲露体蒙羞吗？
| כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ | 31 |
耶西的儿子若在世间活着，你和你的国位必站立不住。现在你要打发人去，将他捉拿交给我；他是该死的。”
| ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ | 32 |
约拿单对父亲扫罗说：“他为什么该死呢？他做了什么呢？”
| ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃ | 33 |
扫罗向约拿单抡枪要刺他，约拿单就知道他父亲决意要杀大卫。
| ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃ | 34 |
于是约拿单气忿忿地从席上起来，在这初二日没有吃饭。他因见父亲羞辱大卫，就为大卫愁烦。
| ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃ | 35 |
次日早晨，约拿单按着与大卫约会的时候出到田野，有一个童子跟随。
| ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃ | 36 |
约拿单对童子说：“你跑去，把我所射的箭找来。”童子跑去，约拿单就把箭射在童子前头。
| ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃ | 37 |
童子到了约拿单落箭之地，约拿单呼叫童子说：“箭不是在你前头吗？”
| ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃ | 38 |
约拿单又呼叫童子说：“速速地去，不要迟延！”童子就拾起箭来，回到主人那里。
| והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃ | 39 |
童子却不知道这是什么意思，只有约拿单和大卫知道。
| ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃ | 40 |
约拿单将弓箭交给童子，吩咐说：“你拿到城里去。”
| הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃ | 41 |
童子一去，大卫就从磐石的南边出来，俯伏在地，拜了三拜；二人亲嘴，彼此哭泣，大卫哭得更恸。
| ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃ | 42 |
约拿单对大卫说：“我们二人曾指着耶和华的名起誓说：‘愿耶和华在你我中间，并你我后裔中间为证，直到永远。’如今你平平安安地去吧！”大卫就起身走了；约拿单也回城里去了。
