שמואל א 18
| ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃ | 1 |
et factum est cum conplesset loqui ad Saul anima Ionathan conligata est animae David et dilexit eum Ionathan quasi animam suam
| ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ | 2 |
tulitque eum Saul in die illa et non concessit ei ut reverteretur in domum patris sui
| ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ | 3 |
inierunt autem Ionathan et David foedus diligebat enim eum quasi animam suam
| ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃ | 4 |
nam expoliavit se Ionathan tunicam qua erat vestitus et dedit eam David et reliqua vestimenta sua usque ad gladium et arcum suum et usque ad balteum
| ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃ | 5 |
egrediebatur quoque David ad omnia quaecumque misisset eum Saul et prudenter se agebat posuitque eum Saul super viros belli et acceptus erat in oculis universi populi maximeque in conspectu famulorum Saul
| ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃ | 6 |
porro cum reverteretur percusso Philistheo David egressae sunt mulieres de universis urbibus Israhel cantantes chorosque ducentes in occursum Saul regis in tympanis laetitiae et in sistris
| ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃ | 7 |
et praecinebant mulieres ludentes atque dicentes percussit Saul mille et David decem milia
| ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ | 8 |
iratus est autem Saul nimis et displicuit in oculis eius iste sermo dixitque dederunt David decem milia et mihi dederunt mille quid ei superest nisi solum regnum
| ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃ | 9 |
non rectis ergo oculis Saul aspiciebat David ex die illa et deinceps
| ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃ | 10 |
post diem autem alteram invasit spiritus Dei malus Saul et prophetabat in medio domus suae David autem psallebat manu sua sicut per singulos dies tenebatque Saul lanceam
| ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃ | 11 |
et misit eam putans quod configere posset David cum pariete et declinavit David a facie eius secundo
| וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ | 12 |
et timuit Saul David eo quod esset Dominus cum eo et a se recessisset
| ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃ | 13 |
amovit ergo eum Saul a se et fecit eum tribunum super mille viros et egrediebatur et intrabat in conspectu populi
| ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃ | 14 |
in omnibus quoque viis suis David prudenter agebat et Dominus erat cum eo
| וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ | 15 |
vidit itaque Saul quod prudens esset nimis et coepit cavere eum
| וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃ | 16 |
omnis autem Israhel et Iuda diligebat David ipse enim egrediebatur et ingrediebatur ante eos
| ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃ | 17 |
dixit autem Saul ad David ecce filia mea maior Merob ipsam dabo tibi uxorem tantummodo esto vir fortis et proeliare bella Domini Saul autem reputabat dicens non sit manus mea in eo sed sit super illum manus Philisthinorum
| ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃ | 18 |
ait autem David ad Saul quis ego sum aut quae est vita mea aut cognatio patris mei in Israhel ut fiam gener regis
| ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃ | 19 |
factum est autem tempus cum deberet dari Merob filia Saul David data est Hadrihel Molathitae uxor
| ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ | 20 |
dilexit autem Michol filia Saul altera David et nuntiatum est Saul et placuit ei
| ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃ | 21 |
dixitque Saul dabo eam illi ut fiat ei in scandalum et sit super eum manus Philisthinorum dixit ergo Saul ad David in duabus rebus gener meus eris hodie
| ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ | 22 |
et mandavit Saul servis suis loquimini ad David clam me dicentes ecce places regi et omnes servi eius diligunt te nunc ergo esto gener regis
| וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃ | 23 |
et locuti sunt servi Saul in auribus David omnia verba haec et ait David num parum vobis videtur generum esse regis ego autem sum vir pauper et tenuis
| ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ | 24 |
et renuntiaverunt servi Saul dicentes huiuscemodi verba locutus est David
| ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃ | 25 |
dixit autem Saul sic loquimini ad David non habet necesse rex sponsalia nisi tantum centum praeputia Philisthinorum ut fiat ultio de inimicis regis porro Saul cogitabat tradere David in manibus Philisthinorum
| ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ | 26 |
cumque renuntiassent servi eius David verba quae diximus placuit sermo in oculis David ut fieret gener regis
| ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃ | 27 |
et post dies paucos surgens David abiit cum viris qui sub eo erant et percussis Philisthim ducentis viris adtulit praeputia eorum et adnumeravit ea regi ut esset gener eius dedit itaque ei Saul Michol filiam suam uxorem
| וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃ | 28 |
et vidit Saul et intellexit quia Dominus esset cum David Michol autem filia Saul diligebat eum
| ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃ | 29 |
et Saul magis coepit timere David factusque est Saul inimicus David cunctis diebus
| ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ | 30 |
et egressi sunt principes Philisthinorum a principio autem egressionis eorum prudentius se gerebat David quam omnes servi Saul et celebre factum est nomen eius nimis
