שמואל א 18
| ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃ | 1 |
And it was when finished he to speak to Saul and [the] self of Jonathan it was bound with [the] self of David (and he loved him *Q(k)*) Jonathan like own self his.
| ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ | 2 |
And he took him Saul on the day that and not he permitted him to return [the] house of father his.
| ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ | 3 |
And he made Jonathan and David a covenant in love his him like own self his.
| ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃ | 4 |
And he stripped himself Jonathan the robe which [was] on him and he gave it to David and garments his and to sword his and to bow his and to belt his.
| ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃ | 5 |
And he went out David in every where he sent him Saul he prospered and he appointed him Saul over [the] men of war and it was good in [the] eyes of all the people and also in [the] eyes of [the] servants of Saul.
| ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃ | 6 |
And it was when came they when returned David from striking down the Philistine and they came out the women from all [the] cities of Israel (to sing *Q(k)*) and the dancing to meet Saul the king with tambourines with joy and with three-stringed instruments.
| ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃ | 7 |
And they sang the women who were playing and they said he has struck down Saul (thousands his *Q(K)*) and David ten thousands his.
| ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ | 8 |
And it burned to Saul exceedingly and it was displeasing in view his the matter this and he said they have ascribed to David ten thousands and to me they have ascribed the thousands and yet for him only the kingship.
| ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃ | 9 |
And he was Saul (looking at *Q(K)*) David from the day that and onwards.
| ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃ | 10 |
And it was from [the] next day and it rushed a spirit of God - evil - to Saul and he prophesied in [the] midst of the house and David [was] playing an instrument with hand his as a day - in a day and the spear [was] in [the] hand of Saul.
| ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃ | 11 |
And he threw Saul the spear and he said I will strike David and the wall and he went around David from before him two times.
| וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ | 12 |
And he was afraid Saul from to before David for he was Yahweh with him and from with Saul he had turned aside.
| ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃ | 13 |
And he removed him Saul from with him and he appointed him for himself a commander of a thousand and he went out and he came before the people.
| ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃ | 14 |
And he was David to all (ways his *Q(K)*) successful and Yahweh [was] with him.
| וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ | 15 |
And he saw Saul that he [was] successful exceedingly and he was afraid of him.
| וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃ | 16 |
And all Israel and Judah [were] loving David for he [was] going out and [was] coming before them.
| ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃ | 17 |
And he said Saul to David here! daughter my elder Merab her I will give to you to a wife only become of me a son of strength and fight [the] battles of Yahweh and Saul he said may not it be hand my on him and let it be on him [the] hand of [the] Philistines.
| ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃ | 18 |
And he said David to Saul who? [am] I and who? [are] kinsfolk my [the] clan of father my in Israel that I will be a son-in-law of the king.
| ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃ | 19 |
And it was at [the] time gave Merab [the] daughter of Saul to David and she she was given to Adriel the Meholathite to a wife.
| ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ | 20 |
And she loved Michal [the] daughter of Saul David and people told to Saul and it was pleasing the matter in view his.
| ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃ | 21 |
And he said Saul I will give her to him so she may become for him a snare so it may be on him [the] hand of [the] Philistines and he said Saul to David in two [times] you will be a son-in-law to me this day.
| ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ | 22 |
And he commanded Saul (servants his *Q(K)*) speak to David in secrecy saying here! he delights in you the king and all servants his they love you and therefore be son-in-law to the king.
| וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃ | 23 |
And they spoke [the] servants of Saul in [the] ears of David the words these and he said David ¿ trifling in view your [is] to be son-in-law to the king and I [am] a man poor and lightly esteemed.
| ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ | 24 |
And they told [the] servants of Saul to him saying according to the words these he spoke David.
| ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃ | 25 |
And he said Saul thus you will say to David not delight [belongs] to the king in bride-price for for a hundred foreskins of Philistines to avenge himself on [the] enemies of the king and Saul he planned to make fall David by [the] hand of [the] Philistines.
| ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ | 26 |
And they told servants his to David the words these and it was pleasing the matter in [the] eyes of David to be son-in-law to the king and not they were completed the days.
| ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃ | 27 |
And he arose David and he went - he and men his and he struck down among the Philistines two hundred man and he brought David foreskins their and people gave in full them to the king to be son-in-law to the king and he gave to him Saul Michal daughter his to a wife.
| וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃ | 28 |
And he saw Saul and he knew that Yahweh [was] with David and Michal [the] daughter of Saul she loved him.
| ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃ | 29 |
And he increased Saul to be afraid of David again and he was Saul an enemy David all the days.
| ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ | 30 |
And they went out [the] commanders of [the] Philistines and it was - as often as went out they he was successful David more than all [the] servants of Saul and it was esteemed name his exceedingly.
