< הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס 4 >

ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃ 1
Christ, then, having suffered in flesh, do, ye also, with the same purpose, arm yourselves, —because, he that hath suffered in flesh, hath done with sins, —
למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר׃ 2
To the end that, no longer, in men’s covetings, but in God’s will, ye may live, the still remaining time.
כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחפץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים׃ 3
For, sufficient, is the bygone time—to have wrought out, the will of the nations, having gone on in wanton ways, covetings, wine-drinkings, revellings, drinking-bouts, and impious idolatries: —
ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃ 4
Wherein they are taken by surprise that ye run not with them into the same overflow of riotous excess, —uttering defamation:
אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃ 5
Who shall render an account unto him who is holding in readiness to judge living and dead;
כי על כן התבשרו גם המתים למען ישפטו בבשר לפי דרך בני אדם ויחיו ברוח לפי דרך אלהים׃ 6
For, unto this end, even unto the dead, was the glad-message delivered, —in order that they might be judged, indeed, according to men in flesh, but might live according to God in spirit.
הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃ 7
But, the end of all things, hath drawn near: —be of sound mind, therefore, and be sober for prayers;
ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה׃ 8
Before all things, keeping, fervent, your love, among yourselves, because, love, covereth a multitude of sins;
היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃ 9
Showing hospitality one to another without murmuring, —
איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים׃ 10
Each one, according as he hath received a gift of favour, unto one another, ministering the same, as careful stewards of the manifold favour of God:
איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ (aiōn g165) 11
If any one speaketh, as oracles of God, if any one ministereth, as of strength which, God, supplieth, —that, in all things, God may be glorified through Jesus Christ, —unto whom are the glory and the dominion, unto the ages of ages. Amen! (aiōn g165)
אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נסתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃ 12
Beloved! be not held in surprise by the burning among you, which, for putting you to the proof, is befalling you, as though a, surprising, thing were happening unto you;
כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃ 13
But, in so far as ye are taking fellowship in the Christ’s sufferings, rejoice! in order that, in the revealing of his glory also, ye may rejoice with exultation:
אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃ 14
If ye are being reproached in the name of Christ, happy [are ye]! Because, the Spirit, of the glory, and the [Spirit] of God, unto you is bringing rest.
רק אל יענה איש מכם כרצח או כגנב או כפעל און או כנכנס בפקדת אחרים׃ 15
For let, none of you, be suffering as a murderer, or a thief, or an evil-doer, or as one prying into other men’s affairs;
ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה׃ 16
But, if as a Christian, let him not be ashamed, but be glorifying God in this name.
כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃ 17
For it is the ripe time for the judgment to begin with the house of God; but, if first with us, what shall be the end of them who yield not unto the glad-message of God?
הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא׃ 18
And, if, the righteous man, is, with difficulty, saved, where then shall, the ungodly and sinful man, appear?
לכן גם המענים כרצון אלהים יפקידו את נפשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב׃ 19
So then, let, them who are even suffering, according to the will of God, unto a faithful Creator, be committing their souls, in well-doing.

< הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס 4 >