ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃ | 1 |
וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃ | 2 |
אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃ | 3 |
אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃ | 4 |
ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃ | 5 |
וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃ | 6 |
לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃ | 7 |
והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃ | 8 |
ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃ | 9 |
אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃ | 10 |
אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃ | 11 |
והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃ | 12 |
והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃ | 13 |
אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃ | 14 |
כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃ | 15 |
כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃ | 16 |
נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃ | 17 |
העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃ | 18 |
כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃ | 19 |
כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃ | 20 |
כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃ | 21 |
אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃ | 22 |
אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃ | 23 |
למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃ | 24 |
אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃ | 25 |