מלכים א 12

1 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו׃

Rehoboam foi a Shechem, pois todo Israel tinha vindo a Shechem para torná-lo rei.

2 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃

Quando Jeroboão, filho de Nebat, soube disso (pois ele ainda estava no Egito, onde havia fugido da presença do rei Salomão, e Jeroboão vivia no Egito;

3 וישלחו ויקראו לו ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר׃

e eles o enviaram e o chamaram), Jeroboão e toda a assembléia de Israel vieram, e falaram com Roboão, dizendo:

4 אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך׃

“Seu pai dificultou nosso jugo. Agora, portanto, torne o duro serviço de seu pai, e seu pesado jugo que ele nos colocou, mais leve, e nós o serviremos”.

5 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃

Ele disse a eles: “Parta por três dias, depois volte para mim”. Assim, o povo partiu.

6 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר׃

O rei Rehoboam aconselhou-se com os anciãos que tinham estado perante Salomão, seu pai, enquanto ele ainda vivia, dizendo: “Que conselho você me dá para responder a essas pessoas?

7 וידבר אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים׃

Eles responderam: “Se você for um servo deste povo hoje, e os servir, e lhes responder com boas palavras, então eles serão seus servos para sempre”.

8 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃

Mas ele abandonou o conselho dos velhos que lhe haviam dado, e se aconselhou com os jovens que haviam crescido com ele, que estavam diante dele.

9 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו׃

Ele lhes disse: “Que conselho vocês dão, para que possamos responder a essas pessoas que falaram comigo, dizendo: 'Faça o jugo que seu pai nos pôs mais leve'”.

10 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃

Os jovens que tinham crescido com ele lhe disseram: “Diga a essas pessoas que falaram com você, dizendo: 'Seu pai tornou nosso jugo pesado, mas torne-o mais leve para nós' - diga-lhes: 'Meu dedo mindinho é mais grosso que a cintura do meu pai'.

11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃

Agora meu pai o sobrecarregou com um jugo pesado, mas eu o acrescentarei ao seu jugo. Meu pai te castigou com chicotes, mas eu te castigarei com escorpiões””.

12 ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃

Então Jeroboão e todo o povo vieram a Rehoboam no terceiro dia, como pediu o rei, dizendo: “Venha até mim novamente no terceiro dia”.

13 ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו׃

O rei respondeu ao povo grosso modo, e abandonou o conselho dos anciãos que lhe haviam dado,

14 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃

e falou-lhes de acordo com o conselho dos jovens, dizendo: “Meu pai fez pesado o seu jugo, mas eu acrescentarei ao seu jugo”. Meu pai te castigou com chicotes, mas eu te castigarei com escorpiões”.

15 ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט׃

Então o rei não deu ouvidos ao povo; pois foi uma coisa trazida por Javé, para que ele pudesse estabelecer sua palavra, que Javé falou por Ahijah, o xilonita, a Jeroboão, filho de Nebat.

16 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃

Quando todo Israel viu que o rei não os ouvia, o povo respondeu ao rei, dizendo: “Que porção temos nós em Davi? Não temos uma herança no filho de Jessé. Às suas tendas, Israel! Agora cuide da sua própria casa, David”. Então Israel partiu para as suas tendas.

17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃

Mas quanto às crianças de Israel que viviam nas cidades de Judá, Rehoboam reinava sobre elas.

18 וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃

Então o rei Roboão enviou Adoram, que estava sobre os homens sujeitos a trabalhos forçados; e todo Israel o apedrejou até a morte com pedras. O rei Roboão apressou-se a subir para sua carruagem, para fugir para Jerusalém.

19 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃

Então Israel se rebelou contra a casa de Davi até os dias de hoje.

20 ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו׃

Quando todo Israel ouviu que Jeroboão havia voltado, eles o enviaram e o chamaram para a congregação, e o fizeram rei sobre todo Israel. Não houve ninguém que seguisse a casa de Davi, exceto apenas a tribo de Judá.

21 ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה׃

Quando Roboão chegou a Jerusalém, ele reuniu toda a casa de Judá e a tribo de Benjamim, cento e oitenta mil homens escolhidos que eram guerreiros, para lutar contra a casa de Israel, para trazer novamente o reino a Roboão, filho de Salomão.

22 ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר׃

Mas a palavra de Deus veio a Semaías, o homem de Deus, dizendo:

23 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃

“Fala a Roboão, filho de Salomão, rei de Judá, e a toda a casa de Judá e Benjamim, e ao resto do povo, dizendo:

24 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃

'Yahweh diz: “Não subirá nem lutará contra seus irmãos, os filhos de Israel. Todos retornarão à sua casa; pois isto é de mim””. Então eles ouviram a palavra de Javé, voltaram e seguiram seu caminho, de acordo com a palavra de Javé.

25 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל׃

Então Jeroboam construiu Shechem na região montanhosa de Ephraim, e viveu nela; e de lá saiu e construiu Penuel.

26 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃

Jeroboão disse em seu coração: “Agora o reino voltará à casa de Davi”.

27 אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה׃

Se este povo subir para oferecer sacrifícios na casa de Iavé em Jerusalém, então o coração deste povo voltará novamente para seu senhor, até mesmo para Roboão rei de Judá; e me matarão, e voltarão para Roboão rei de Judá”.

28 ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

Então o rei tomou conselho, e fez dois bezerros de ouro; e disse-lhes: “É demais para vocês subirem a Jerusalém. Olhai e vede vossos deuses, Israel, que vos fizeram subir da terra do Egito”!

29 וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן׃

Ele pôs um em Betel, e o outro em Dan.

30 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן׃

Esta coisa se tornou um pecado, pois o povo chegou até Dan para adorar antes daquele que lá estava.

31 ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי׃

Ele fez casas de lugares altos, e fez sacerdotes entre todo o povo, que não eram dos filhos de Levi.

32 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃

Jeroboão ordenou uma festa no oitavo mês, no décimo quinto dia do mês, como a festa que está em Judá, e subiu ao altar. Ele o fez em Betel, sacrificando-se aos bezerros que havia feito, e colocou em Betel os sacerdotes dos lugares altos que havia feito.

33 ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר׃

Ele subiu ao altar que havia feito em Betel no décimo quinto dia do oitavo mês, mesmo no mês que ele havia planejado de seu próprio coração; e ordenou uma festa para os filhos de Israel, e subiu ao altar para queimar incenso.