הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 7

1 ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃

apara ncha yuShmAbhi rmAM prati yat patramalekhi tasyottarametat, yoShito. asparshanaM manujasya varaM;

2 אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃

kintu vyabhichArabhayAd ekaikasya puMsaH svakIyabhAryyA bhavatu tadvad ekaikasyA yoShito. api svakIyabharttA bhavatu|

3 האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃

bhAryyAyai bhartrA yadyad vitaraNIyaM tad vitIryyatAM tadvad bhartre. api bhAryyayA vitaraNIyaM vitIryyatAM|

4 האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃

bhAryyAyAH svadehe svatvaM nAsti bharttureva, tadvad bhartturapi svadehe svatvaM nAsti bhAryyAyA eva|

5 אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃

upoShaNaprArthanayoH sevanArtham ekamantraNAnAM yuShmAkaM kiyatkAlaM yAvad yA pR^ithaksthiti rbhavati tadanyo vichChedo yuShmanmadhye na bhavatu, tataH param indriyANAm adhairyyAt shayatAn yad yuShmAn parIkShAM na nayet tadarthaM punarekatra milata|

6 ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃

etad Adeshato nahi kintvanuj nAta eva mayA kathyate,

7 כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃

yato mamAvastheva sarvvamAnavAnAmavasthA bhavatviti mama vA nChA kintvIshvarAd ekenaiko varo. anyena chAnyo vara itthamekaikena svakIyavaro labdhaH|

8 ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃

aparam akR^itavivAhAn vidhavAshcha prati mamaitannivedanaM mameva teShAmavasthiti rbhadrA;

9 אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃

ki ncha yadi tairindriyANi niyantuM na shakyante tarhi vivAhaH kriyatAM yataH kAmadahanAd vyUDhatvaM bhadraM|

10 והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃

ye cha kR^itavivAhAste mayA nahi prabhunaivaitad Aj nApyante|

11 ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃

bhAryyA bharttR^itaH pR^ithak na bhavatu| yadi vA pR^ithagbhUtA syAt tarhi nirvivAhA tiShThatu svIyapatinA vA sandadhAtu bharttApi bhAryyAM na tyajatu|

12 והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃

itarAn janAn prati prabhu rna bravIti kintvahaM bravImi; kasyachid bhrAturyoShid avishvAsinI satyapi yadi tena sahavAse tuShyati tarhi sA tena na tyajyatAM|

13 ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃

tadvat kasyAshchid yoShitaH patiravishvAsI sannapi yadi tayA sahavAse tuShyati tarhi sa tayA na tyajyatAM|

14 כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃

yato. avishvAsI bharttA bhAryyayA pavitrIbhUtaH, tadvadavishvAsinI bhAryyA bhartrA pavitrIbhUtA; noched yuShmAkamapatyAnyashuchInyabhaviShyan kintvadhunA tAni pavitrANi santi|

15 אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃

avishvAsI jano yadi vA pR^ithag bhavati tarhi pR^ithag bhavatu; etena bhrAtA bhaginI vA na nibadhyate tathApi vayamIshvareNa shAntaye samAhUtAH|

16 כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃

he nAri tava bharttuH paritrANaM tvatto bhaviShyati na veti tvayA kiM j nAyate? he nara tava jAyAyAH paritrANaM tvatte bhaviShyati na veti tvayA kiM j nAyate?

17 רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃

ekaiko janaH parameshvarAllabdhaM yad bhajate yasyA nchAvasthAyAm IshvareNAhvAyi tadanusAreNaivAcharatu tadahaM sarvvasamAjasthAn AdishAmi|

18 אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃

Chinnatvag bhR^itvA ya AhUtaH sa prakR^iShTatvak na bhavatu, tadvad aChinnatvag bhUtvA ya AhUtaH sa Chinnatvak na bhavatu|

19 אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃

tvakChedaH sAro nahi tadvadatvakChedo. api sAro nahi kintvIshvarasyAj nAnAM pAlanameva|

20 איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃

yo jano yasyAmavasthAyAmAhvAyi sa tasyAmevAvatiShThatAM|

21 אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃

dAsaH san tvaM kimAhUto. asi? tanmA chintaya, tathAcha yadi svatantro bhavituM shaknuyAstarhi tadeva vR^iNu|

22 כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃

yataH prabhunAhUto yo dAsaH sa prabho rmochitajanaH| tadvad tenAhUtaH svatantro jano. api khrIShTasya dAsa eva|

23 במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃

yUyaM mUlyena krItA ato heto rmAnavAnAM dAsA mA bhavata|

24 איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃

he bhrAtaro yasyAmavasthAyAM yasyAhvAnamabhavat tayA sa Ishvarasya sAkShAt tiShThatu|

25 ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃

aparam akR^itavivAhAn janAn prati prabhoH ko. apyAdesho mayA na labdhaH kintu prabhoranukampayA vishvAsyo bhUto. ahaM yad bhadraM manye tad vadAmi|

26 הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃

varttamAnAt kleshasamayAt manuShyasyAnUDhatvaM bhadramiti mayA budhyate|

27 אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃

tvaM kiM yoShiti nibaddho. asi tarhi mochanaM prAptuM mA yatasva| kiM vA yoShito mukto. asi? tarhi jAyAM mA gaveShaya|

28 וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃

vivAhaM kurvvatA tvayA kimapi nApArAdhyate tadvad vyUhyamAnayA yuvatyApi kimapi nAparAdhyate tathAcha tAdR^ishau dvau janau shArIrikaM kleshaM lapsyete kintu yuShmAn prati mama karuNA vidyate|

29 וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃

he bhrAtaro. ahamidaM bravImi, itaH paraM samayo. atIva saMkShiptaH,

30 והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃

ataH kR^itadArairakR^itadArairiva rudadbhishchArudadbhiriva sAnandaishcha nirAnandairiva kretR^ibhishchAbhAgibhirivAcharitavyaM

31 והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃

ye cha saMsAre charanti tai rnAticharitavyaM yata ihalekasya kautuko vichalati|

32 ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃

kintu yUyaM yannishchintA bhaveteti mama vA nChA| akR^itavivAho jano yathA prabhuM paritoShayet tathA prabhuM chintayati,

33 ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃

kintu kR^itavivAho jano yathA bhAryyAM paritoShayet tathA saMsAraM chintayati|

34 יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃

tadvad UDhayoShito. anUDhA vishiShyate| yAnUDhA sA yathA kAyamanasoH pavitrA bhavet tathA prabhuM chintayati yA choDhA sA yathA bharttAraM paritoShayet tathA saMsAraM chintayati|

35 וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃

ahaM yad yuShmAn mR^igabandhinyA parikShipeyaM tadarthaM nahi kintu yUyaM yadaninditA bhUtvA prabhoH sevane. abAdham AsaktA bhaveta tadarthametAni sarvvANi yuShmAkaM hitAya mayA kathyante|

36 וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃

kasyachit kanyAyAM yauvanaprAptAyAM yadi sa tasyA anUDhatvaM nindanIyaM vivAhashcha sAdhayitavya iti manyate tarhi yathAbhilAShaM karotu, etena kimapi nAparAtsyati vivAhaH kriyatAM|

37 ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃

kintu duHkhenAkliShTaH kashchit pitA yadi sthiramanogataH svamano. abhilAShasAdhane samarthashcha syAt mama kanyA mayA rakShitavyeti manasi nishchinoti cha tarhi sa bhadraM karmma karoti|

38 לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃

ato yo vivAhaM karoti sa bhadraM karmma karoti yashcha vivAhaM na karoti sa bhadrataraM karmma karoti|

39 האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃

yAvatkAlaM pati rjIvati tAvad bhAryyA vyavasthayA nibaddhA tiShThati kintu patyau mahAnidrAM gate sA muktIbhUya yamabhilaShati tena saha tasyA vivAho bhavituM shaknoti, kintvetat kevalaM prabhubhaktAnAM madhye|

40 אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃

tathAcha sA yadi niShpatikA tiShThati tarhi tasyAH kShemaM bhaviShyatIti mama bhAvaH| aparam IshvarasyAtmA mamApyanta rvidyata iti mayA budhyate|