הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 5

1 שמועה נשמעת בארץ כי נמצאה זנות ביניכם ואף זנות אשר בגוים לא ספר כמוה כי יקח איש את אשת אביו׃

aparaM yuSmAkaM madhye vyabhicAro vidyate sa ca vyabhicArastAdRzo yad devapUjakAnAM madhye'pi tattulyo na vidyate phalato yuSmAkameko jano vimAtRgamanaM kRruta iti vArttA sarvvatra vyAptA|

2 ואתם עוד גבהי רוח תחת אשר היה לכם להתאבל למען יוסר מקרבכם עשה המעשה הזה׃

tathAca yUyaM darpadhmAtA Adhbe, tat karmma yena kRtaM sa yathA yuSmanmadhyAd dUrIkriyate tathA zoko yuSmAbhi rna kriyate kim etat?

3 הן אנכי הרחוק מכם בגופי וקרוב ברוחי כבר דנתי כאלו הייתי אצלכם על האיש אשר עשה כדבר הזה׃

avidyamAne madIyazarIre mamAtmA yuSmanmadhye vidyate ato'haM vidyamAna iva tatkarmmakAriNo vicAraM nizcitavAn,

4 בשם אדנינו ישוע המשיח בהקהלתכם יחד ורוחי אתכם עם גבורת אדנינו ישוע המשיח׃

asmatprabho ryIzukhrISTasya nAmnA yuSmAkaM madIyAtmanazca milane jAte 'smatprabho ryIzukhrISTasya zakteH sAhAyyena

5 למסר את האיש ההוא לשטן לאבדן הבשר למען יושע הרוח ביום האדון ישוע׃

sa naraH zarIranAzArthamasmAbhiH zayatAno haste samarpayitavyastato'smAkaM prabho ryIzo rdivase tasyAtmA rakSAM gantuM zakSyati|

6 לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃

yuSmAkaM darpo na bhadrAya yUyaM kimetanna jAnItha, yathA, vikAraH kRtsnazaktUnAM svalpakiNvena jAyate|

7 בערו את השאור הישן למען תהיו עסה חדשה הלא לחם מצות אתם כי גם לנו פסחנו הנזבח בעדנו הוא המשיח׃

yUyaM yat navInazaktusvarUpA bhaveta tadarthaM purAtanaM kiNvam avamArjjata yato yuSmAbhiH kiNvazUnyai rbhavitavyaM| aparam asmAkaM nistArotsavIyameSazAvako yaH khrISTaH so'smadarthaM balIkRto 'bhavat|

8 על כן נחגה נא החג לא בשאר ישן ולא בשאר הרע והרשע כי אם במצות הישר והאמת׃

ataH purAtanakiNvenArthato duSTatAjighAMsArUpeNa kiNvena tannahi kintu sAralyasatyatvarUpayA kiNvazUnyatayAsmAbhirutsavaH karttavyaH|

9 כתבתי לכם באגרת שלא תתערבו עם הזנים׃

vyAbhicAriNAM saMsargo yuSmAbhi rvihAtavya iti mayA patre likhitaM|

10 ואין דעתי בזאת על הזנים שבעולם הזה או על בצעי בצע וגזלנים ועבדי אלילים כי אז יהיה לכם לצאת מן העולם׃

kintvaihikalokAnAM madhye ye vyabhicAriNo lobhina upadrAviNo devapUjakA vA teSAM saMsargaH sarvvathA vihAtavya iti nahi, vihAtavye sati yuSmAbhi rjagato nirgantavyameva|

11 אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגדף או סבא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו׃

kintu bhrAtRtvena vikhyAtaH kazcijjano yadi vyabhicArI lobhI devapUjako nindako madyapa upadrAvI vA bhavet tarhi tAdRzena mAnavena saha bhojanapAne'pi yuSmAbhi rna karttavye ityadhunA mayA likhitaM|

12 כי מה לי לשפט את אשר בחוץ הלא תשפטו את אשר בבית׃

samAjabahiHsthitAnAM lokAnAM vicArakaraNe mama ko'dhikAraH? kintu tadantargatAnAM vicAraNaM yuSmAbhiH kiM na karttavyaM bhavet?

13 ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃

bahiHsthAnAM tu vicAra IzvareNa kAriSyate| ato yuSmAbhiH sa pAtakI svamadhyAd bahiSkriyatAM|