הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 14

1 רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

2 כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

3 והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

4 המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃

5 וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃

6 ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

7 הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃

8 גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

9 כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

10 הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃

11 לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

12 כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃

13 על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

14 כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

15 ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃

16 כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃

17 הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

18 אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

19 אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

20 אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

21 הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

22 לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃

23 והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

24 אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃

25 ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

26 ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃

27 כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

28 ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

29 והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

30 וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

31 כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

32 ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃

33 כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

34 נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃

35 ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

36 או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃

37 כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃

38 ומי אשר לא ידע אל ידע׃

39 לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

40 הכל יעשה כהגן וכשורה׃