הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 11

1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃

Be imitators of me, as I am an imitator of Christ.

2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃

Indeed I praise you for remembering me in everything, and because you are holding fast to the traditions just as you received them.

3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃

But I wish you to understand that the head of every man is Christ, and of a wife her husband is head; and that God is head of Christ.

4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃

Every man who prays or prophesies with head veiled dishonors his Head;

5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃

but every woman who prays or prophesies with her head unveiled dishonors her head (her husband). for it is one and the same thing as if she were shaven.

6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃

If a woman does not wear a veil, let her also cut off her hair; now if it is a disgrace for a woman to have her hair cut off or her head shaved, let her be veiled.

7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃

A man, indeed, ought not to have his head veiled, for he is an image and glory of God; but woman is a glory of man.

8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃

For it is not man who was made from woman, but woman was made from man.

9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃

And man was not created for woman, but woman for man.

10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃

For this reason the woman ought to have authority over her head, because of her guardian angels.

11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃

However, in the Lord neither is woman independent of man, nor is man independent of woman;

12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃

for just as the woman was made from the man, so also is the man born of the woman, while they both come from God.

13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃

Judge of this for your own selves. It is fitting that a woman should pray to God with her head unveiled.

14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃

Nor does nature itself teach you that it is a disgrace to a man to have long hair,

15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃

but it is woman’s glory, because her hair has been given her instead of a veil.

16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃

If, however, any one is inclined to be disputatious regarding such a custom, let him know that neither I nor the churches of God hold to such a custom.

17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃

But in giving you the following instructions, I cannot praise you; your solemn assemblies do more harm than good.

18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃

To begin with, I am told - and I believe there is some truth in it - that when you meet at a church there are divisions among you.

19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃

For there must needs be also parties among you, in order that the good may be tested and made known.

20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃

Again, when you meet together, there is no true eating of the Lord’s Supper;

21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃

for each one of you begins to eat his own supper; one goes hungry, while another gets drunk.

22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃

What! Have you no houses in which to eat or drink? or do you wish to show your contempt for the church of God, and to shame those who have no homes to eat in? What shall I say to you? Shall I praise you? In this I certainly do not praise you.

23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃

For I passed on to you the account, which I myself received from the Lord; how the Lord Jesus, on the very night he was betrayed, took bread,

24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃

and when he had given thanks, he broke it, saying, "This is my body, broken for you; this do in memory of me."

25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃

In the same way also, he took the cup after supper, saying. "This cup is the new covenant in my blood; do this, whenever you drink it, in memory of me."

26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃

For as often as you eat this bread and drink this cup, you are proclaiming your Lord’s death until he come.

27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃

So he that eats the bread or drinks the cup of the Lord unworthy must answer for a sin against the body and blood of the Lord.

28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃

Let each man scrutinize himself, and thus let him eat of the bread and drink of the cup.

29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃

For whoever eats and drinks without discerning the body, eats and drinks condemnation to himself.

30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃

This is why many among you are feeble and sickly, and many sleep.

31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃

If however, we were judging ourselves aright, we should not now be condemned;

32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃

but through our condemnation by the Lord, we are trained so that we may not be condemned;

33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃

So, my brothers, whenever you come together for this meal, wait for one another.

34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃

If any one is hungry, let him eat at home, so that your meetings do not bring condemnation upon you. The other matters I will adjust when I come.