הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10

1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

Не хочу ж, браттє, щоб ви не знали, що отці наші всі під хмарою були, і всі через море переходили;

2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

і всї в Мойсея хрестили ся в хмарі і в морі;

3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

і всі ту саму їжу духовну їли;

4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

і всї той самий напиток духовний пили; бо пили з духовної скелї, що йшла за ними, скеля ж була Христос

5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

Та многих з них не вподобав Бог, бо поражені були в пустині.

6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

Се ж стало ся нам прикладом, щоб не бажали лихого, яко ж і вони бажали.

7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

Анї ідослужителями не робіть ся, яко ж деякі з них, яко ж писано: Посідали люде їсти й пити і встали грати.

8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

Анї робім перелюбу, як деякі з них робили, та й полягло їх за один день двайпять три тисячі.

9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

Анї спокутуймо Христа, яко ак деякі з тих спокутували, та й погинули від гадюк.

10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

Анї нарекаймо, яко ж деякі з них нарекали, та й погинули від губителя.

11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165)

Усе ж се прикладами стало ся їм, прописано ж на науку нашу, на котрих конець віку прийшов. (aiōn g165)

12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

Тимже, хто думає стояти, нехай гледить, щоб не впав.

13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

Не яка спокуса настигла на вас, тільки чоловіча; вірен же Бог, котрий не допустить, щоб ви були спокушені більш, нїж що здолїєте (знести); а зробить із спокусою й вихід, щоб ви здолїли знести.

14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

Тим, любі моі, втікайте від ідолського служення.

15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

Яко мудрим глаголю; судіть, що я глаголю:

16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

Чаша благословення, котру благословляємо, хиба не єсть общеннє крови Христової? хлїб, що переломлюємо, хиба не єсть общеннє тїла Христового?

17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

Бо один хлїб, одно тїло ми многі; всї бо від одного хлїба причащаємось.

18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

Погляньте на Ізраїля по тїлу; хиба ті, що їдять посьвяти, не спільники жертівнї?

19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

що ж я кажу? що ідол що-небудь єсть? або посьвят ідолський що-небудь всть?

20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

Нї, а що посьвячують погане, бісам посьвячують, а не Богові. Не хочу ж, щоб ви були спільниками бісів.

21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

Не можете чашу Господню пити і чашу бісовську, не можете трапезї Господнїй причащати ся і трапезї бісовській.

22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

Чи нам же роздражати Господа? хиба ми дужчі Його?

23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

Все менї можна, та не все на користь; все мені можна, та не все збудовує.

24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

Нїхто свого нехай не шукає, а кожен (того) що другого.

25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

Все, що на торгу продасть ся, їжте, нїчого не сумнячись задля совісти.

26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃

Бо Господня земля і повня її.

27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

Коли ж хто з невірних запрошує вас і схочете пійти, то все поставлене перед вами їжте, нічого не сумнячись задля совісти.

28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

Коли ж хто вам скаже: Се ідолський посьвят, тодї не їжте задля того, хто вам сказав, і задля совісти; бо Господня земля і повня її.

29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

Про совість же я кажу, не про свою, а про другого; чого бо вілність моя судити маєть ся від совісти другого?

30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

Коли ж я благодаттю причащаю ся, на що мені хулу приймати (за те), за що дякую?

31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

Оце ж, чи то їсте, чи пете, чи що инше робите, все на славу Божу робіть.

32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

Не будьте спотиканнєм нї Жидам, нї Грекам, нї церкві Божій,

33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

яко ж і я у всьому всїм годжу, не своєї шукаючи користи, а користи многих, щоб спасли ся.