הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10

1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

For I would not have you ignorant, brothers, how our fathers were all under the cloud, and all passed through the sea,

2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

and all were baptized into Moses in the cloud and in the sea.

3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

They all ate of the same spiritual bread,

4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

and all drank from the same spiritual stream, for they were drinking from a spiritual rock that followed them, and that Rock was Christ.

5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

But in most of them God was not well pleased, for they were laid low in the desert.

6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

Now this happened as a warning for us, that we might not long for evil things as they longed.

7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

And you must not be idolaters like some of them. as it is written, The people sat down to eat and drink, And they rose up for idol dances.

8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

Nor must we act licentiously, as some of them did, and fell in a single day, twenty-three thousand of them.

9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

Neither must we presume upon the patience of our Lord, as some of them presumed, and were destroyed by the serpents;

10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

nor murmur, as some of them did, and were destroyed by the Destroying Angel.

11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165)

Now these things were happening to them typically, but were written down for our admonition who stand at the meeting of the ages. (aiōn g165)

12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

So then let him who imagines that he is standing so securely beware lest he fall.

13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

No temptation has overtaken you that is beyond man’s power; but God is faithful, who will not let you be tempted beyond what you can bear, but will, with every temptation, provide the way of escape also, so that you may be able to withstand.

14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

So then, my beloved, continually flee from idolatry.

15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

I am speaking to men of sense; do you yourselves judge what I say.

16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

The cup of blessing which we bless, is it not a common participation in the blood of Christ? The bread which we break, is it not a common participation in the body of Christ?

17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

Because we who are many are one bread, one body, for we all do share in the one loaf.

18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

Look at Israel according to the flesh; are not those who eat the sacrifices in communion with the altar?

19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

What then shall we say? that an offering to an idol is anything? or that an idol is really anything?

20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

On the contrary, what the heathen sacrifice they sacrifice to demons and not to God, and I do not want you to have communion with demons.

21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

You cannot drink the cup of the Lord and also the cup of demons; you cannot be partakers in the Lord’s table and in the table of demons.

22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

What! would we provoke the Lord to jealousy? Are we stronger than he?

23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

"All things are lawful," you say? But not all things are expedient; "all things are lawful"; but not all build up.

24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

Let not each one be always seeking his own, but rather his neighbor’s good.

25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

Eat anything that is for sale in the markets, asking no questions for conscience sake;

26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃

for the earth and its fulness are the Lord’s.

27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

If one who is not a believer invites you to his house, and you wish to go, eat everything that is set before you, without asking questions for conscience sake.

28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

But if any one tells you, "This food has been offered in sacrifice," do not eat it, for the sake of him who told you,

29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

and for your conscience sake - his conscience, not your own. "But," you may object, "why should my freedom be decided upon another’s scruples of conscience?

30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

If I eat after giving thanks, why am I denounced for eating that for which I have given thanks?"

31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

Because whether you are eating or whether you are drinking, you are to do it all for the glory of God.

32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

Do not be a cause of stumbling either to Jews of to Gentiles, or to the church of God.

33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

For so I also try to please all men in every way, not by seeking my own good, but the good of the many, that they may be saved.