הָרִאשׁוֹנָה אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִּים 10

1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃

I do not want you to be unaware, brothers, that our forefathers were all under the cloud, and that they all passed through the sea.

2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃

They were all baptized into Moses in the cloud and in the sea.

3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃

They all ate the same spiritual food

4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃

and drank the same spiritual drink; for they drank from the spiritual rock that accompanied them, and that rock was Christ.

5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃

Nevertheless, God was not pleased with most of them, for they were struck down in the wilderness.

6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃

These things took place as examples to keep us from craving evil things as they did.

7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃

Do not be idolaters, as some of them were. As it is written: “The people sat down to eat and to drink, and got up to indulge in revelry.”

8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃

We should not commit sexual immorality, as some of them did, and in one day twenty-three thousand of them died.

9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃

We should not test Christ, as some of them did, and were killed by snakes.

10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃

And do not complain, as some of them did, and were killed by the destroying angel.

11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ (aiōn g165)

Now these things happened to them as examples and were written down as warnings for us, on whom the fulfillment of the ages has come. (aiōn g165)

12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃

So the one who thinks he is standing firm should be careful not to fall.

13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃

No temptation has seized you except what is common to man. And God is faithful; He will not let you be tempted beyond what you can bear. But when you are tempted, He will also provide an escape, so that you can stand up under it.

14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃

Therefore, my beloved, flee from idolatry.

15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃

I speak to reasonable people; judge for yourselves what I say.

16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃

Is not the cup of blessing that we bless a participation in the blood of Christ? And is not the bread that we break a participation in the body of Christ?

17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃

Because there is one loaf, we who are many are one body; for we all partake of the one loaf.

18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃

Consider the people of Israel: Are not those who eat the sacrifices fellow partakers in the altar?

19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃

Am I suggesting, then, that food sacrificed to an idol is anything, or that an idol is anything?

20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃

No, but the sacrifices of pagans are offered to demons, not to God. And I do not want you to be participants with demons.

21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃

You cannot drink the cup of the Lord and the cup of demons too; you cannot partake in the table of the Lord and the table of demons too.

22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃

Are we trying to provoke the Lord to jealousy? Are we stronger than He?

23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃

“Everything is permissible,” but not everything is beneficial. “Everything is permissible,” but not everything is edifying.

24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃

No one should seek his own good, but the good of others.

25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃

Eat anything sold in the meat market without raising questions of conscience,

26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃

for, “The earth is the Lord’s, and the fullness thereof.”

27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃

If an unbeliever invites you to a meal and you want to go, eat anything set before you without raising questions of conscience.

28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃

But if someone tells you, “This food was offered to idols,” then do not eat it, for the sake of the one who told you and for the sake of conscience—

29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃

the other one’s conscience, I mean, not your own. For why should my freedom be determined by someone else’s conscience?

30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃

If I partake in the meal with thankfulness, why am I denounced because of that for which I give thanks?

31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃

So whether you eat or drink or whatever you do, do it all to the glory of God.

32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃

Do not become a stumbling block, whether to Jews or Greeks or the church of God—

33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃

as I also try to please everyone in all I do. For I am not seeking my own good, but the good of many, that they may be saved.