< דברי הימים א 29 >

ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים׃ 1
Eka Ruoth Daudi nowacho ni chokruok duto niya, “Solomon wuoda ma Nyasaye oseyiero pod en rawera man-gi lony matin. To tijni en tich maduongʼ nikech ot malichni ok en mar dhano to en mar Jehova Nyasaye.
וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב׃ 2
Kuom mwandu duto ma aseiko ne gero hekalu mar Nyasacha ma gin dhahabu kuom tije madwaro dhahabu, gi fedha kuom tije mag fedha, gi mula kuom tije mag mula, gi nyinyo kuom tije mag nyinyo, kaachiel gi yiende kuom tije mag yiende kod oniks milosogo ot, gi kite ma kitgi opogore opogore gi kite duto mabeyo kod kite mag ombo. Magi duto aseiko mangʼeny.
ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש׃ 3
Ewi mago duto ma asechiwo ne hekalu mar Nyasacha achako agolo mwanduna awuon mag dhahabu kod mag fedha ne hekalu mar Nyasacha. To bende asechiwo moloyo mago ne hekalu malerni gik machalo kaka:
שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים׃ 4
dhahabu moa Ofir ma pekne romo kilo alufu mia achiel, fedha mopwodhi ma pekne romo kilo alufu piero ariyo gangʼwen mondo obawgo kor udi,
לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃ 5
mago notigo tije madwaro dhahabu kod fedha kod tije duto ma jotich molony dwaro timo. To koro ere ngʼat moyie mondo ochiwre ne Jehova Nyasaye kawuono?”
ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך׃ 6
Eka jotend anywola gi jotelo mag dhout Israel, gi jotend migepe mag jolweny alufe to gi jotend migepe mag jolweny miche kaachiel gi jotelo mochungʼne tije ruoth nochiwore mamor.
ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים׃ 7
Negichiwore ne tich mar hekalu mar Jehova Nyasaye ka gigolo dhahabu ma pekne romo kilo alufu mia achiel gi piero ochiko kod machielo ma pekne romo kilo piero aboro gangʼwen, gi fedha ma pekne romo kilo alufu mia adek gi piero abiriyo gabich kod mula ma pekne romo kilo alufu mia auchiel gi piero abiriyo gabich kaachiel gi nyinyo ma pekne romo kilo gana adek, alufu mia abiriyo gi piero abich.
והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה על יד יחיאל הגרשני׃ 8
Bende joma ne ni kod kite ma nengogi tek nochiwogi e kar keno mar hekalu mar Jehova Nyasaye ka jaritgi en Jehiel ja-Gershon.
וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה׃ 9
Ji duto ne mor gi ilo kuom chiwo mar jotendgi nikech negichiwo gi mor kendo gi chuny achiel ni Jehova Nyasaye. Ruoth Daudi bende nomor ahinya.
ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם׃ 10
Daudi nopako Jehova Nyasaye e nyim riwruok mar ji duto kowacho niya, “Yaye Jehova Nyasaye ma Nyasach kwarwa Israel, duongʼ odogni ndalo duto, manyaka chiengʼ.
לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש׃ 11
Yaye Jehova Nyasaye, duongʼ kod teko, pak gi loch kod ber odogni, nimar gik moko duto manie polo gi piny gin magi. Yaye Jehova Nyasaye, pinyruoth en mari kendo omiyi duongʼ moloyo gik moko duto.
והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃ 12
Mwandu gi duongʼ aa kuomi; kendo in e jarit gik moko duto. E lweti nitiere teko gi nyalo mondo omi itingʼ ji malo kendo imigi teko.
ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃ 13
Koro, Nyasachwa, wadwokoni erokamano, kendo wapako nyingi maduongʼ.
וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך׃ 14
“An to an ngʼa, kata joga to gin ngʼa gini, mamiyo nyaka wachiw gi chuny achiel ka ma? Gik moko duto aa kuomi, kendo wasemiyi mana gima oa e lweti
כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃ 15
Wan jodak kendo joma welo e nyim wangʼi, mana kaka kwerewa nobet. Ndalowa e piny ka chalo gi tipo, kendo waonge geno.
יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל׃ 16
Yaye Jehova Nyasaye ma Nyasachwa, kuom gigi duto ma wasechiwo ne geroni hekalu ne Nyingi Maler, oa e lweti, kendo giduto gin magi.
וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך׃ 17
Angʼeyo, Nyasacha, ni inono chuny ji kendo imor gi ngʼama timbene beyo. Asechiwo gigi duto gimor kod chuny makare. To bende aseneno kuom mor ma jogi man ka osechiworenigo.
יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃ 18
Yaye Jehova Nyasaye, ma Nyasach kwerewa Ibrahim, Isaka kod Israel, mad herani osiki ei chuny jogi ndalo duto kendo imi chunygi osik kuomi.
ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי׃ 19
Kony Solomon wuoda osik kogeno kuomi gi chunye duto mondo orit chikeni gi dwaroni kod gima iwacho kendo mondo otim gik moko duto kaluwore gi chenro mar gedo malichni ma asechiworane.”
ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך׃ 20
Bangʼe Daudi nowachone chokruok duto niya, “Pakuru Jehova Nyasaye, ma Nyasachu.” Omiyo giduto negipako Jehova Nyasaye, ma Nyasach kweregi, negikulore piny auma kendo ginindo piny e nyim Jehova Nyasaye kendo e nyim ruoth Daudi.
ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל׃ 21
Kinyne negitimone Jehova Nyasaye misango kendo negichiwone misengini miwangʼo pep mag rwedhi alufu achiel gi imbe alufu achiel to gi nyiimbe alufu achiel kaachiel gi misango miolo piny to gi misengini mamoko mangʼeny ne jo-Israel duto.
ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן׃ 22
Negichiemo kendo metho gimor maduongʼ odiechiengno e nyim Jehova Nyasaye. Bangʼe negichako giketo Solomon wuod Daudi kaka ruoth, kendo ne giwire gi mo e nyim Jehova Nyasaye mondo obed ruoth, to Zadok, to nowir kaka jadolo.
וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל ישראל׃ 23
Omiyo Solomon nobedo e kom loch Jehova Nyasaye kaka ruoth kar Daudi wuon mare. Ne en gi gweth kendo jo-Israel nomiye luor.
וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך׃ 24
Jotelo kod thuondi madongo kaachiel gi yawuot Ruoth Daudi nochiwore moyie bedo e bwo loch Ruoth Solomon.
ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל׃ 25
Jehova Nyasaye notingʼo Solomon malo e nyim jo-Israel kendo nomiye duongʼ moloyo ruodhi duto mane osebedo e Israel motelone.
ודויד בן ישי מלך על כל ישראל׃ 26
Daudi wuod Jesse ne ruoth mar jo-Israel duto.
והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃ 27
Nobedo ruodh Israel duto higni piero angʼwen, higni abiriyo ne en Hebron, to higni piero adek gadek ne en Jerusalem.
וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃ 28
Nodak e ngima maber ka en-gi mwandu kod duongʼ, bangʼe notho ka hike noniangʼ moloyo. Wuode ma Solomon nobedo ruoth kare.
ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה׃ 29
Kaluwore gi gik moko mane Daudi otimo chakre kinde mane en ruoth nyaka giko; ondikgi e kitepe mag jonabi Samuel, Nathan kod Gad,
עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות׃ 30
kaachiel gi weche mamoko mag lochne kod teko, to gi gik moko mane olwore gi jo-Israel kod loch jopinje mamoko.

< דברי הימים א 29 >