דברי הימים א 17

1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃

Once David had settled into his palace, he spoke to the prophet Nahum. “Look,” he said, “I'm living in a cedar palace while the Ark of the Lord's Agreement is kept in a tent!”

2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃

“Do what you think you should, for the God is with you,” Nathan replied.

3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃

But that night God told Nathan,

4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃

“Go and talk to my servant David. Tell him, this is what the Lord says, You are not to build a house for me to live in.

5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃

I have not lived in a house from the time I led Israel out of Egypt until now. I have lived in tents, moving from place to place.

6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃

But in all those travels with all of Israel did I ever ask any Israelite leader I'd ordered to take care of my people, ‘Why haven't you built a cedar house for me?’

7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃

So then, go and tell my servant David this is what the Lord Almighty says. It was me who took you from the fields, from looking after sheep, to become a leader of my people Israel.

8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃

I have been with you wherever you've gone. I have struck down all your enemies right in front of you, and I will make your reputation as great as the most famous people on earth.

9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה׃

I will choose a place for my people Israel. I will settle them there and they won't be disturbed anymore. Evil people won't persecute them as they used to,

10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃

from the time I placed judges in charge of my people. I will defeat all of your enemies. Also I want to make it clear that I the Lord will build a house for you.

11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו׃

For when you come to the end of your life and join your ancestors in death, I will bring to power one of your descendants, one of your sons, and make sure his kingdom is successful.

12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃

He will be the one to build me a house, and I will make sure his kingdom lasts forever.

13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃

I will be a father to him, and he will be a son to me. I will never take away my kindness and love from him, as I did in the case of the one who ruled before you.

14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם׃

I will put him in charge of my house and my kingdom forever, and his dynasty will last forever.”

15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃

This is what Nathan explained to David—everything he was told in this divine revelation.

16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃

Then King David went and sat down in the presence of the Lord. He prayed, “Who am I, Lord God, and what is significant about my family, that you have brought me to this place?

17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃

God, you talk as if this was a small thing in your eyes, and you also have spoken about the future of my house, my family dynasty. You also see me as someone very important, Lord God.

18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת׃

What more can I, David, say to you for honoring me in this way? You know your servant all too well!

19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות׃

Lord, you're doing all this for me, your servant, and because it's what you want—doing all these amazing things and letting people know about them.

20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃

Lord, there really is no-one like you; there is no other God, only you. We have never heard about anyone else.

21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים׃

Who else is as fortunate as your people Israel? Who else on earth did God go and redeem to make his own people? You gained a wonderful reputation for yourself by all the tremendous, amazing things you did in driving out other nations before your people as you redeemed them from Egypt.

22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃

You made your people Israel your own forever, and you, Lord, have become their God.

23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת׃

So now, Lord, please ensure that what you have said about me and my house happens, and lasts forever. Please do as you have promised,

24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך׃

and may your true nature be recognized and honored forever, with people declaring, ‘The Lord Almighty, the God of Israel, is Israel's God!’ May the house of your servant David continue to be there in your presence.

25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃

You, my God, have explained to me, your servant, that you will build me a house. That's why your servant has had the courage to pray to you.

26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת׃

For you, Lord, are God! You are the one who has promised all these good things to your servant.

27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃

So now, please bless your servant's house that it may continue in your presence forever. For when you bless, Lord, it is blessed forever.”