דברי הימים א 16
| ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים׃ | 1 |
Nachdem man dann die Lade Gottes hineingebracht und sie im Innern des Zeltes, das David für sie hatte aufschlagen lassen, niedergesetzt hatte, brachte man Brandopfer und Heilsopfer vor Gott dar;
| ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה׃ | 2 |
und als David mit der Darbringung der Brand- und Heilsopfer fertig war, segnete er das Volk im Namen des HERRN
| ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה׃ | 3 |
und ließ dann unter sämtliche Israeliten, sowohl an Männer wie an Frauen, an einen jeden einen Brotkuchen, ein Stück Fleisch und einen Rosinenkuchen austeilen.
| ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל׃ | 4 |
Hierauf bestellte er mehrere Leviten zu Dienern vor der Lade des HERRN, damit sie dem HERRN, dem Gott Israels, Preis, Dank und Lob darbrächten,
| אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע׃ | 5 |
nämlich Asaph als Vorsteher und Sacharja als zweiten im Range nach ihm, ferner Jeghiel, Semiramoth, Jehiel, Matthithja, Eliab, Benaja, Obed-Edom und Jehiel, mit Musikinstrumenten, Harfen und Zithern, während Asaph die Zimbeln
| ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים׃ | 6 |
und die Priester Benaja und Jahasiel die Trompeten ständig vor der Lade mit dem Bundesgesetz Gottes erschallen ließen.
| ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו׃ | 7 |
Damals, an jenem Tage, beauftragte David zum erstenmal Asaph und seine Amtsgenossen, das Danklied auf den HERRN zu singen:
| הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו׃ | 8 |
Preiset den HERRN, ruft seinen Namen an, macht seine Taten unter den Völkern bekannt!
| שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאתיו׃ | 9 |
Singet ihm, spielet ihm, redet von all seinen Wundern!
| התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ | 10 |
Rühmt euch seines heiligen Namens! Es mögen sich herzlich freuen, die da suchen den HERRN!
| דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ | 11 |
Fragt nach dem HERRN und seiner Stärke, suchet sein Angesicht allezeit!
| זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו׃ | 12 |
Gedenkt seiner Wunder, die er getan, seiner Zeichen und der Urteilssprüche seines Mundes,
| זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו׃ | 13 |
ihr Kinder Israels, seine Knechte, ihr Söhne Jakobs, seine Erwählten!
| הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ | 14 |
Er, der HERR, ist unser Gott, über die ganze Erde ergehen seine Gerichte.
| זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ | 15 |
Er gedenkt seines Bundes auf ewig, des Wortes, das er geboten auf tausend Geschlechter,
| אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק׃ | 16 |
(des Bundes) den er mit Abraham geschlossen, und des Eides, den er Isaak geschworen,
| ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ | 17 |
den für Jakob er als Satzung bestätigt und für Israel als ewigen Bund,
| לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם׃ | 18 |
da er sprach: »Dir will ich Kanaan geben, das Land, das ich euch als Erbbesitztum zugeteilt!«
| בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ | 19 |
Damals wart ihr noch ein kleines Häuflein, gar wenige und nur Gäste im Land;
| ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר׃ | 20 |
sie mußten wandern von Volk zu Volk und von einem Reich zur anderen Völkerschaft;
| לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ | 21 |
doch keinem gestattete er, sie zu bedrücken, ja, Könige strafte er um ihretwillen:
| אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׃ | 22 |
»Tastet meine Gesalbten nicht an und tut meinen Propheten nichts zuleide!«
| שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו׃ | 23 |
Singet dem HERRN, alle Lande, verkündet Tag für Tag sein Heil!
| ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו׃ | 24 |
Erzählt von seiner Herrlichkeit unter den Heiden, unter allen Völkern von seinen Wundertaten!
| כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים׃ | 25 |
Denn groß ist der HERR und hoch zu preisen, und mehr zu fürchten als alle anderen Götter;
| כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃ | 26 |
denn alle Götter der Heiden sind nichtige Götzen, doch der HERR hat den Himmel geschaffen.
| הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו׃ | 27 |
Hoheit und Pracht gehn vor ihm her, Macht und Wonne füllen seine Wohnstatt.
| הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז׃ | 28 |
Bringt dar dem HERRN, ihr Geschlechter der Völker, bringt dar dem HERRN Ehre und Preis!
| הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש׃ | 29 |
Bringt dar dem HERRN die Ehre seines Namens! Bringt Opfergaben und kommt vor sein Angesicht! Werft vor dem HERRN euch nieder in heiligem Schmuck!
| חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃ | 30 |
Erzittert vor ihm, alle Lande! Auch den Erdkreis hat er gefestigt, daß er nicht wankt.
| ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך׃ | 31 |
Des freue sich der Himmel, die Erde jauchze, und man sage unter den Heiden: »Der HERR ist König!«
| ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו׃ | 32 |
Es brause das Meer und was darin wimmelt! Es jauchze die Flur und was auf ihr wächst!
| אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ׃ | 33 |
Dann werden auch jubeln die Bäume des Waldes vor dem HERRN, wenn er kommt, zu richten die Erde.
| הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ | 34 |
Preiset den HERRN, denn er ist freundlich, ja, ewiglich währt seine Güte.
| ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ | 35 |
Und betet: »Hilf uns, du Gott unsrer Hilfe! Bringe uns wieder zusammen und rette uns aus den Heiden, damit wir danken deinem heiligen Namen, uns deines Lobpreises rühmen!«
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה׃ | 36 |
Gepriesen sei der HERR, der Gott Israels, von Ewigkeit zu Ewigkeit! Da rief alles Volk »Amen!« und »Preis sei dem HERRN!«
| ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו׃ | 37 |
(David) ließ dann Asaph und seine Geschlechtsgenossen dort vor der Bundeslade des HERRN verbleiben, damit sie den Dienst vor der Lade ständig so verrichteten, wie ein jeder Tag es erforderte;
| ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים׃ | 38 |
ebenso ließ er Obed-Edom, den Sohn Jeduthuns, und Hosa samt ihren Geschlechtsgenossen, achtundsechzig an der Zahl, als Torhüter dienen.
| ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון׃ | 39 |
Den Priester Zadok aber nebst seinen Geschlechtsgenossen, den Priestern, ließ er vor der Wohnung des HERRN auf der Höhe zu Gibeon weiter verbleiben,
| להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל׃ | 40 |
damit sie dem HERRN regelmäßig, morgens und abends, Brandopfer auf dem Brandopferaltar darbrächten, und zwar genau so, wie es im Gesetz geschrieben steht, das der HERR den Israeliten geboten hat.
| ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו׃ | 41 |
Bei ihnen befanden sich auch Heman und Jeduthun nebst den übrigen, die auserwählt und mit Namen bezeichnet worden waren, um das »Danket dem HERRN, denn seine Güte währet ewiglich!« zu singen.
| ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער׃ | 42 |
Dazu wurden ihnen Trompeten und Zimbeln gegeben zur Verwendung bei der Musik und Instrumente für die Gotteslieder; die Söhne Jeduthuns aber versahen den Dienst als Torhüter. –
| וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו׃ | 43 |
Darauf kehrte jedermann im Volk nach Hause zurück; David aber wandte sich dazu, seine Familie zu begrüßen.
