ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל׃ | 1 |
וַיַּֽעַשׂ־לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד וַיָּכֶן מָקוֹם לֽ͏ַאֲרוֹן הֽ͏ָאֱלֹהִים וַיֶּט־לוֹ אֹֽהֶל׃ |
אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם׃ | 2 |
אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן הֽ͏ָאֱלֹהִים כִּי אִם־הַלְוִיִּם כִּי־בָם ׀ בָּחַר יְהוָה לָשֵׂאת אֶת־אֲרוֹן יְהוָה וּֽלְשָׁרְתוֹ עַד־עוֹלָֽם׃ |
ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו׃ | 3 |
וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת־כָּל־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְרֽוּשָׁלָ͏ִם לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן יְהוָה אֶל־מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר־הֵכִין לֽוֹ׃ |
ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים׃ | 4 |
וַיֶּאֱסֹף דָּוִיד אֶת־בְּנֵי אֽ͏ַהֲרֹן וְאֶת־הַלְוִיִּֽם׃ |
לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃ | 5 |
לִבְנֵי קְהָת אוּרִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִֽים׃ |
לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃ | 6 |
לִבְנֵי מְרָרִי עֲשָׂיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתַיִם וְעֶשְׂרִֽים׃ |
לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃ | 7 |
לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם יוֹאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁלֹשִֽׁים׃ |
לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃ | 8 |
לִבְנֵי אֱלִֽיצָפָן שְׁמַֽעְיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתָֽיִם׃ |
לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃ | 9 |
לִבְנֵי חֶבְרוֹן אֱלִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו שְׁמוֹנִֽים׃ |
לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃ | 10 |
לִבְנֵי עֻזִּיאֵל עַמִּינָדָב הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָֽׂר׃ |
ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃ | 11 |
וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּֽהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאֽוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַֽעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָֽב׃ |
ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו׃ | 12 |
וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִֽתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַֽעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הֲכִינוֹתִי לֽוֹ׃ |
כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט׃ | 13 |
כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי־לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּֽט׃ |
ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל׃ | 14 |
וַיִּֽתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵֽל׃ |
וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃ | 15 |
וַיִּשְׂאוּ בְנֵֽי־הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָֽאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יְהוָה בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶֽם׃ |
ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה׃ | 16 |
וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַֽעֲמִיד אֶת־אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי־שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִֽים־בְּקוֹל לְשִׂמְחָֽה׃ |
ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו׃ | 17 |
וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם אֵת הֵימָן בֶּן־יוֹאֵל וּמִן־אֶחָיו אָסָף בֶּן־בֶּֽרֶכְיָהוּ וּמִן־בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם אֵיתָן בֶּן־קֽוּשָׁיָֽהוּ׃ |
ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃ | 18 |
וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַֽעֲזִיאֵל וּשְׁמֽ͏ִירָמוֹת וִיחִיאֵל ׀ וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַֽעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִֽיעִיאֵל הַשֹּׁעֲרִֽים׃ |
והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃ | 19 |
וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִֽיעַ׃ |
וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות׃ | 20 |
וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִֽירָמוֹת וִֽיחִיאֵל וְעֻנִּי וֽ͏ֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל־עֲלָמֽוֹת׃ |
ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח׃ | 21 |
וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִֽיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִֽיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת עַל־הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּֽחַ׃ |
וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃ | 22 |
וּכְנַנְיָהוּ שַֽׂר־הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הֽוּא׃ |
וברכיה ואלקנה שערים לארון׃ | 23 |
וּבֶֽרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה שֹׁעֲרִים לָאָרֽוֹן׃ |
ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון׃ | 24 |
וּשְׁבַנְיָהוּ וְיֽוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֽ͏ֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים מחצצרים מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הֽ͏ָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִֽיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרֽוֹן׃ |
ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם בשמחה׃ | 25 |
וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹֽלְכִים לְֽהַעֲלוֹת אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה מִן־בֵּית עֹבֵֽד־אֱדֹם בְּשִׂמְחָֽה׃ |
ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים׃ | 26 |
וֽ͏ַיְהִי בֶּעְזֹר הֽ͏ָאֱלֹהִים אֶת־הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָֽה־פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִֽים׃ |
ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד׃ | 27 |
וְדָוִיד מְכֻרְבָּל ׀ בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל־הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת־הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹֽׁרְרִים וְעַל־דָּוִיד אֵפוֹד בָּֽד׃ |
וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃ | 28 |
וְכָל־יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת־אֲרוֹן בְּרִית־יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרֽוֹת׃ |
ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה׃ | 29 |
וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בָּא עַד־עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת־שָׁאוּל נִשְׁקְפָה ׀ בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת־הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּֽהּ׃ |