דברי הימים א 14

1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

וַיִּשְׁלַח (חירם) [חוּרָם] מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנוֹת לוֹ בָּֽיִת׃

2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

וַיֵּדַע דָּוִיד כִּֽי־הֱכִינוֹ יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל כִּֽי־נִשֵּׂאת לְמַעְלָה מַלְכוּתוֹ בַּעֲבוּר עַמּוֹ יִשְׂרָאֵֽל׃

3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

וַיִּקַּח דָּוִיד עוֹד נָשִׁים בִּירוּשָׁלָ͏ִם וַיּוֹלֶד דָּוִיד עוֹד בָּנִים וּבָנֽוֹת׃

4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הַיְלוּדִים אֲשֶׁר הָיוּ־לוֹ בִּירוּשָׁלָ͏ִם שַׁמּוּעַ וְשׁוֹבָב נָתָן וּשְׁלֹמֹֽה׃

5 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְאֶלְפָּֽלֶט׃

6 ונגה ונפג ויפיע׃

וְנֹגַהּ וְנֶפֶג וְיָפִֽיעַ׃

7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

וֶאֱלִישָׁמָע וּבְעֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָֽלֶט׃

8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־נִמְשַׁח דָּוִיד לְמֶלֶךְ עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כׇל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִיד וַיִּשְׁמַע דָּוִיד וַיֵּצֵא לִפְנֵיהֶֽם׃

9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַֽיִּפְשְׁטוּ בְּעֵמֶק רְפָאִֽים׃

10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

וַיִּשְׁאַל דָּוִיד בֵּאלֹהִים לֵאמֹר הַאֶֽעֱלֶה עַל־[פְּלִשְׁתִּים] (פלשתיים) וּנְתַתָּם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר לוֹ יְהֹוָה עֲלֵה וּנְתַתִּים בְּיָדֶֽךָ׃

11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

וַיַּעֲלוּ בְּבַֽעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת־אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל־כֵּן קָרְאוּ שֵֽׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִֽים׃

12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת־אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵֽשׁ׃

13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

וַיֹּסִיפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים וַֽיִּפְשְׁטוּ בָּעֵֽמֶק׃

14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

וַיִּשְׁאַל עוֹד דָּוִיד בֵּאלֹהִים וַיֹּאמֶר לוֹ הָאֱלֹהִים לֹא תַעֲלֶה אַחֲרֵיהֶם הָסֵב מֵֽעֲלֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל הַבְּכָאִֽים׃

15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

וִיהִי כְּֽשׇׁמְעֲךָ אֶת־קוֹל הַצְּעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֵּצֵא בַמִּלְחָמָה כִּֽי־יָצָא הָֽאֱלֹהִים לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּֽים׃

16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

וַיַּעַשׂ דָּוִיד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ הָאֱלֹהִים וַיַּכּוּ אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים מִגִּבְעוֹן וְעַד־גָּֽזְרָה׃

17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

וַיֵּצֵא שֵׁם־דָּוִיד בְּכׇל־הָאֲרָצוֹת וַיהֹוָה נָתַן אֶת־פַּחְדּוֹ עַל־כׇּל־הַגּוֹיִֽם׃