דברי הימים א 14

1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

Und Huram, der König zu Tyrus, sandte Boten zu David und Zedernholz, Maurer und Zimmerleute, daß sie ihm ein Haus baueten.

2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

Und David merkte, daß ihn der HERR zum Könige über Israel bestätiget hatte; denn sein Königreich stieg auf um seines Volks Israel willen.

3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

Und David nahm noch mehr Weiber zu Jerusalem und zeugete noch mehr Söhne und Töchter.

4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

Und die ihm zu Jerusalem geboren wurden, hießen also: Sammua, Sobab, Nathan, Salomo,

5 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

Jebehar, Elisua, Elpalet,

6 ונגה ונפג ויפיע׃

Nogah, Nepheg, Japhia,

7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

Elisama, Baeljada, Eliphalet.

8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

Und da die Philister höreten, daß David zum Könige gesalbet war über ganz Israel, zogen sie alle herauf, David zu suchen. Da das David hörete, zog er aus gegen sie.

9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

Und die Philister kamen und ließen sich nieder im Grunde Rephaim.

10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

David aber fragte Gott und sprach: Soll ich hinaufziehen wider die Philister, und willst du sie in meine Hand geben? Der HERR sprach zu ihm: Zeuch hinauf, ich habe sie in deine Hände gegeben.

11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

Und da sie hinaufzogen gen Baal-Prazim, schlug sie David daselbst. Und David sprach: Gott hat meine Feinde durch meine Hand zertrennet, wie sich das Wasser trennet. Daher hießen sie die Stätte Baal-Prazim.

12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

Und sie ließen ihre Götter daselbst; da hieß sie David mit Feuer verbrennen.

13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

Aber die Philister machten sich wieder daran und taten sich nieder im Grunde.

14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

Und David fragte abermal Gott; und Gott sprach zu ihm: Du sollst nicht hinaufziehen hinter ihnen her, sondern lenke dich von ihnen, daß du an sie kommest gegen den Maulbeerbäumen.

15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

Wenn du dann wirst hören das Rauschen oben auf den Maulbeerbäumen einhergehen, so fahre heraus zum Streit; denn Gott ist da vor dir ausgezogen; zu schlagen der Philister Heer.

16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

Und David tat, wie ihm Gott geboten hatte; und sie schlugen das Heer der Philister von Gibeon an bis gen Gaser.

17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

Und Davids Name brach aus in allen Landen, und der HERR ließ seine Furcht über alle Heiden kommen.