דברי הימים א 14

1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

Et Hiram, roi de Tyr, envoya des messagers à David, et des bois de cèdre, et des maçons, et des charpentiers, pour lui bâtir une maison.

2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

Et David connut que l’Éternel l’avait établi roi sur Israël, car son royaume était haut élevé à cause de son peuple Israël.

3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

Et David prit encore des femmes à Jérusalem, et David engendra encore des fils et des filles.

4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

Et ce sont ici les noms des enfants qu’il eut à Jérusalem: Shammua, et Shobab, Nathan, et Salomon,

5 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

et Jibkhar, et Élishua, et Elpéleth,

6 ונגה ונפג ויפיע׃

et Nogah, et Népheg, et Japhia,

7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

et Élishama, et Beéliada, et Éliphéleth.

8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

Et les Philistins apprirent que David avait été oint pour roi sur tout Israël, et tous les Philistins montèrent pour chercher David; et David l’apprit, et sortit au-devant d’eux.

9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

Et les Philistins vinrent et se répandirent dans la vallée des Rephaïm.

10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

Et David interrogea Dieu, disant: Monterai-je contre les Philistins, et les livreras-tu en ma main? Et l’Éternel lui dit: Monte, et je les livrerai en ta main.

11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

Et ils montèrent à Baal-Peratsim, et là David les frappa; et David dit: Dieu a fait une brèche au milieu de mes ennemis par ma main, comme une brèche faite par les eaux; c’est pourquoi on appela le nom de ce lieu Baal-Peratsim.

12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

Et ils laissèrent là leurs dieux, et David commanda qu’on les brûle au feu.

13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

Et les Philistins se répandirent encore de nouveau dans la vallée.

14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

Et David interrogea encore Dieu; et Dieu lui dit: Tu ne monteras pas après eux; tourne autour d’eux, et tu viendras contre eux vis-à-vis des mûriers;

15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

et aussitôt que tu entendras sur le sommet des mûriers un bruit de gens qui marchent, alors tu sortiras pour la bataille, car Dieu sera sorti devant toi pour frapper l’armée des Philistins.

16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

Et David fit comme Dieu lui avait commandé; et ils frappèrent l’armée des Philistins depuis Gabaon jusque vers Guézer.

17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

Et le nom de David se répandit dans tous les pays; et l’Éternel mit la frayeur [de David] sur toutes les nations.