דברי הימים א 14

1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

And Churam the king of Tyre sent messengers to David, and trees of cedars, and masons and carpenters, to build him a house.

2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

And David felt conscious that the Lord had established him as king over Israel; for his kingdom was exalted on high, because of his people Israel.

3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

And David took yet more wives at Jerusalem; and David begat more sons and daughters.

4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

And these are the names of the children that he had in Jerusalem: Shammua', and Shobab, Nathan, and Solomon,

5 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

And Yibchar, and Elishua', and Elpalet,

6 ונגה ונפג ויפיע׃

And Nogah, and Nepheg, and Yaphia',

7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

And Elishama', and Be'elyada', and Eliphalet.

8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

But when the Philistines heard that David had been anointed as king over all Israel, all the Philistines came up to seek David: and David heard of it, and went out against them.

9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

And the Philistines came and spread themselves out in the valley of Rephaim.

10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

And David asked counsel of God, saying, Shall I go up against the Philistines? and wilt thou deliver them into my hand? And the Lord said unto him, Go up; and I will deliver them into thy hand.

11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

And they came up to Ba'al-perazim; and David smote them there. Then David said, God hath broken down my enemies through my hand as a breach [is made] by water: therefore they called the name of that place Ba'al-perazim.

12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

And they left behind there their gods, and David gave the order, and they were burnt with fire.

13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

And the Philistines [came] once again, and spread themselves out in the valley.

14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

And David asked again counsel of God; and God said unto him, Thou shalt not go up after them: turn about from them, and come upon them opposite the mulberry-trees,

15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

And it shall be, when thou hearest the sound of walking on the tops of the mulberry-trees, that then thou shalt go out to battle; for God will be gone forth before thee to smite the camp of the Philistines.

16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

And David did as God had commanded him; and they smote the camp of the Philistines from Gib'on as far as Gezer.

17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

And the fame of David went out into all the lands; and the Lord laid the dread of him upon all the nations.