דברי הימים א 14

1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃

Then Hiram, king of Tyre, sent messengers to David along with cedar timber, stonemasons, and carpenters to build him a palace.

2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃

In this way David realized that the Lord had placed him on the throne as king of Israel and had blessed by supporting his kingdom for the sake of the Lord's people Israel.

3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃

David married more wives in Jerusalem, and had more sons and daughters.

4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃

This is a list of the names of the children he had in Jerusalem: Shammua, Shobab, Nathan, Solomon,

5 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃

Ibhar, Elishua, Elpelet,

6 ונגה ונפג ויפיע׃

Nogah, Nepheg, Japhia,

7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃

Elishama, Beeliada, and Eliphelet.

8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃

When the Philistines heard that David had been anointed king over all of Israel, they gathered their whole army to go after him. But David heard they were coming and went out to confront them.

9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃

The Philistines arrived and raided the valley of Rephaim.

10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃

David consulted God, asking “Shall I go and attack the Philistines? Will you make me victorious over them?” “Go ahead,” the Lord told him, “I will make you victorious over them.”

11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃

So David attacked and defeated them there at Baal-perazim. “God used me to defeat my enemies like a torrent of water that bursts out,” he declared. That's why the place was named Baal-perazim.

12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃

The Philistines had left their gods behind, so David gave orders that they should be burned.

13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃

However, the Philistines returned and made another raid on the valley.

14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃

David consulted God again. “Don't make a frontal attack,” God told him. “Instead go around behind them and attack them in front of the balsam trees.

15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃

As soon as you hear the sound of marching in the tops of the balsam trees, go and attack for the Lord has gone before you to strike down the Philistine army.”

16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃

So David did what God told him, striking down the Philistine army all the way from Gibeon to Gezer.

17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃

As a result David's reputation was spread everywhere, and the Lord made all the nations afraid of David.