< דברי הימים א 14 >
וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃ | 1 |
Og Hiram, Kongen af Tyrus, sendte Bud til David med Cedertræ og Murmestre og Tømmermestre for at bygge ham et Hus.
וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃ | 2 |
Og David fornam, at Herren havde stadfæstet ham til Konge over Israel; thi hans Rige blev overmaade ophøjet for hans Folks Israels Skyld.
ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃ | 3 |
Og David tog endnu Hustruer i Jerusalem, og David avlede endnu Sønner og Døtre.
ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃ | 4 |
Og disse vare deres Navne, som bleve ham fødte i Jerusalem: Sammua og Sobab, Nathan og Salomo
og Jibkar og Elisua og Elifelet
og Noga og Nefeg og Jafla
ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃ | 7 |
og Elisama og Beeljada og Elifelet.
וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃ | 8 |
Og der Filisterne hørte, at David var salvet til Konge over hele Israel, da droge alle Filisterne op for at søge efter David; der David hørte det, da drog han ud imod dem.
ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃ | 9 |
Og Filisterne kom og udbredte sig i Refaims Dal.
וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃ | 10 |
Og David spurgte Gud ad og sagde: Skal jeg drage op imod Filisterne? og vil du give dem i min Haand? Og Herren sagde til ham: Drag op, thi jeg vil give dem i din Haand.
ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃ | 11 |
Og der de droge op til Baal-Perazim, da slog David dem der, og David sagde: Gud har brudt igennem mine Fjender ved min Haand, ligesom Vandet bryder igennem; derfor kaldte man det samme Steds Navn Baal-Perazim.
ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃ | 12 |
Og de efterlode deres Guder der; og David bød, og de bleve opbrændte med Ild.
ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃ | 13 |
Og Filisterne bleve endnu ved og udbredte sig i Dalen.
וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃ | 14 |
Og David adspurgte Gud ydermere, og Gud sagde til ham: Du skal ikke drage op efter dem, men vend dig fra dem, at du kan komme til dem tværs over for Morbærtræerne.
ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃ | 15 |
Og det skal ske, naar du hører en Lyd af en Skriden hen over Morbærtræernes Toppe, da skal du drage ud til Striden; thi Gud er udgangen for dit Ansigt at slaa Filisternes Lejr.
ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃ | 16 |
Og David gjorde, som Gud havde befalet ham, og de sloge Filisternes Lejr fra Gibeon og indtil Geser.
ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃ | 17 |
Og Davids Navn kom ud i alle Landene, og Herren lod Frygt for ham komme over alle Hedninger.