דברי הימים א 13

1 ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד׃

[One day] David talked with all his army officers. Some of them were commanders of 100 soldiers and some were commanders of 1,000 soldiers.

2 ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו׃

Then he summoned the other Israeli leaders and said to all of them, “If it seems to you to be a good thing for us to do, and if it is what Yahweh our God wants, let’s send a message to our fellow Israelis in all the areas of our country, including the priests and [other] descendants of Levi who are living among them in their towns and in the nearby pasturelands, to come and join us,

3 ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול׃

because we want to bring the Sacred Chest of our God back to us. While Saul [was the king], we did not go to God’s presence to ask him what we should do.”

4 ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם׃

All the people agreed with David, because they all thought that it was the right thing to do.

5 ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים׃

So David gathered all the Israeli people, from the Shihor [River] in Egypt to Lebo-Hamath [town in the north, and told them that he wanted them] to [help] bring the Sacred Chest of God [back to Jerusalem] from Kiriath-Jearim [city].

6 ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם׃

David went with all the Israeli people to Baalah [town], which is [another name for] Kiriath-Jearim, to get the Sacred Chest. [The people believed that] God ruled from between the statues of winged creatures that was above the lid of the Sacred Chest [MTY].

7 וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה׃

The people put the Sacred Chest on a new cart and transported it from Abinadab’s house. Uzzah and Ahio were guiding [the oxen that were pulling the cart].

8 ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות׃

David and all the Israeli people were celebrating in God’s presence with all their strength. They were singing and [playing] lyres, harps, tambourines, and cymbals, and [blowing] trumpets.

9 ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון כי שמטו הבקר׃

But when David’s men came to the place where Kidon threshed grain, the oxen stumbled. So Uzzah reached out with his hand to prevent the Sacred Chest from falling off the cart.

10 ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים׃

Yahweh immediately became very angry with Uzzah, and he caused Uzzah to suddenly die there because he had put his hand on the Sacred Chest, [and Yahweh had commanded that only the descendants of Levi who help the priests should touch the Sacred Chest].

11 ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה׃

David was angry because Yahweh had punished [MTY] Uzzah. And now that place [where Uzzah died] is called ‘The Punishment of Uzzah’.

12 ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים׃

That day, David was afraid of God. He asked [himself], “(How can I bring God’s Sacred Chest to my [city]?/I am afraid to bring God’s Sacred Chest to my [city].)” [RHQ]

13 ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי׃

So the men with David did not take the Sacred Chest to Jerusalem. Instead, they took it to the house of Obed-Edom, who was from Gath [city].

14 וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו׃

The Sacred Chest stayed with Obed-Edom’s family in his house for three months. And [during that time] Yahweh blessed Obed-Edom’s family and everything that he owned.