דברי הימים א 13

1 ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד׃

And David took counsel with the captains of thousands and captains of hundreds, [even with] every commander.

2 ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו׃

And David said to the whole congregation of Israel, If it [seem] good to you, and it should be prospered by the Lord our God, let us send to our brethren that are left in all the land of Israel, and let the priests the Levites who are with them in the cities of their possession [come], and let them be gathered to us.

3 ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול׃

And let us bring over to us the ark of our God; for men have not enquired [at] it since the days of Saul.

4 ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם׃

And all the congregation said that they would do thus; for the saying was right in the eyes of all the people.

5 ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים׃

So David assembled all Israel, from the borders of Egypt even to the entering in of Hemath, to bring in the ark of God from the city of Jarim.

6 ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם׃

And David brought it up: and all Israel went up to the city of David, which belonged to Juda, to bring up thence the ark of the Lord God who sits between the cherubim, whose name is called [on it].

7 וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה׃

And they set the ark of God on a new waggon [brought] out of the house of Aminadab: and Oza and his brethren drove the waggon.

8 ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות׃

And David and all Israel [were] playing before the Lord with all their might, and [that] together with singers, and with harps, and with lutes, with timbrels, and with cymbals, and with trumpets.

9 ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון כי שמטו הבקר׃

And they came as far as the threshing-floor: and Oza put forth his hand to hold the ark, because the bullock moved it from [its place].

10 ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים׃

And the Lord was very angry with Oza, and smote him there, because of his stretching forth his hand upon the ark: and he died there before God.

11 ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה׃

And David was dispirited, because the Lord [had] made a breach on Oza: and he called that place the Breach of Oza until this day.

12 ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים׃

And David feared God that day, saying, How shall I bring the ark of God in to myself?

13 ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי׃

So David brought not the ark home to himself into the city of David, but he turned it aside into the house of Abeddara the Gethite.

14 וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו׃

And the ark of God abode in the house of Abeddara three months: and God blessed Abeddara and all that he had.