אֶל־הָרוֹמִיִּים 1

1 מאת פולוס, עבדו של ישוע המשיח, אשר נקרא להיות שליח והוקדש להפצת בשורת אלוהים.

This letter comes from Paul, a servant of Jesus Christ. I was called to be an apostle by God. God appointed me to announce the good news

2 אלוהים הבטיח לנו בשורה זאת לפני זמן רב באמצעות נביאיו בכתבי־הקודש.

that he had previously promised through his prophets in the Holy Scriptures.

3 היא מספרת לנו על אודות בנו, ישוע המשיח אדוננו, אשר בא לעולם בדמות אדם משושלת דוד המלך,

The good news is about his Son, whose human forefather was David,

4 ואשר קם מן המתים על ידי רוח הקודש והוכח להיות בן האלוהים. הוא ישוע המשיח האדון.

but who was revealed as God's Son by his resurrection from the dead through the power of the Holy Spirit. He is Jesus Christ our Lord.

5 באמצעות המשיח העניק לנו אלוהים, חוטאים שכמונו, את טובו וחסדו, ועתה הוא שולח אותנו לספר לכל האנשים בעולם את המעשים הנפלאים שעשה ה׳ למענם, כדי שגם הם יאמינו בו ויצייתו לו.

It was through him that I received the privilege of becoming an apostle to call all nations to obedient trust in him.

6 ידידים יקרים ברומא, גם אתם נמנים עם אלה שאלוהים אוהב; ישוע המשיח קרא גם לכם להשתייך לאלוהים ולהקדיש לו את חייכם. יברך אתכם האלוהים אבינו וישוע המשיח אדוננו בחסד ובשלום.

You are also included among those who were called to belong to Jesus Christ.

7

I'm writing to all of you in Rome who are loved by God, and called to be his special people. Grace and peace to you from God our Father and the Lord Jesus Christ!

8 ראשית כל ברצוני לומר לכם כי השמועה על אמונתכם הנפלאה באלוהים מתפשטת בכל העולם, ועל־ידי ישוע המשיח אני מודה לאלוהים על כולכם.

Let me begin by saying that I thank my God through Jesus Christ for all of you, because the way in which you trust in God is spoken about all over the world.

9 אלוהים יודע שיומם ולילה אני מתפלל בעדכם ומזכיר אתכם לפני האלוהים, אשר אותו אני עובד בכל כוחי בזמן שאני מבשר את הבשורה על אודות בנו.

I'm always praying for you, as God can confirm—the God I serve with the whole of my being as I share the good news about his Son.

10 בתפילותיי אני מתחנן לאלוהים שיאפשר לי לבוא אליכם סוף־סוף,

In my prayers I'm always asking that I might eventually come and see you, if that's what God wants.

11 כי אני משתוקק מאוד לראותכם ולהעניק לכם מתנה רוחנית כדי לחזק אתכם.

I really want to visit you and share with you a spiritual blessing to strengthen you.

12 כלומר, אני משתוקק להיות בחברתכם, כדי שאמונתכם תעודד אותי ואמונתי תעודד אתכם.

In this way we can be encouraged together by each others' trust in God, both your trust and mine.

13 אחים יקרים, דעו לכם כי פעמים רבות תכננתי לבוא אליכם, כדי שגם בקרבכם אוכל לעשות פרי, כשם שעשיתי בקרב עמים אחרים, אולם עד כה תוכנית זאת לא יצאה לפועל.

I want you to know, my brothers and sisters, I often planned to visit you, but I was kept from coming up till now. I want to see some good spiritual results among you just as I've seen among other people.

14 אני חש מעין חובה לבשר את דבר האלוהים לכל העולם – לאנשי תרבות ולחסרי תרבות; למשכילים ולחסרי השכלה – ללא הפליה.

For I have an obligation to work for both the civilized and the uncivilized, both the educated and the uneducated.

15 משום כך, אנשי רומא, אני רוצה לספר את הבשורה גם לכם.

That's why I'm really keen to come to Rome and share the good news with you.

16 איני מתבייש בבשורת האלוהים! בכוחה להושיע את כל המאמינים בה – קודם כל את היהודי, ואחר כך גם את מי שאינו יהודי.

I'm certainly not ashamed about the good news, for it's God's power to save everyone who trusts in him—to the Jewish people first, and then to everyone else as well.

17 כי הבשורה מגלה כיצד מצדיק אלוהים את בני־האדם: על־ידי אמונה בלבד, כפי שכתוב:”צדיק באמונתו יחיה“. כלומר, הצדיק ייוושע ויחיה על־ידי אמונתו באלוהים.

For in the good news God is revealed as good and right, trustworthy from start to finish. As Scripture says, “Those who are right with God live by trusting him.”

18 מאידך, אלוהים שפך את זעמו וכעסו על כל הרשעים העוצרים ומסתירים את האמת במעשי הרשע שלהם.

God's hostility is revealed from heaven against those who are godless and who are not morally right, those who suppress the truth through the evil that they do.

19 מדוע שפך עליהם אלוהים את זעמו? מפני שהם יודעים היטב את האמת! אלוהים עצמו גילה להם את כל מה שעליהם לדעת.

What can be known about God is obvious, because he has made it very clear to them.

20 מבריאת העולם חזו בני־האדם בשמים, בארץ ובכל בריאת ה׳; הם ידעו על קיומו ועל גבורתו הנצחית. משום כך, (כשיעמדו לפני אלוהים ביום הדין), לא יוכלו לתרץ את התנהגותם. (aïdios g126)

Ever since the creation of the world, the invisible aspects of God—his eternal power and divinity—are clearly visible in what he has made. Such people have no excuse, (aïdios g126)

21 כי למרות שידעו והכירו את האלוהים, לא כיבדוהו בכבוד המגיע לו, וגם לא הודו לו על כל מה שעשה למענם. לעומת זאת הם העסיקו את מוחם בדברי שטות והבל, עד כי מוחם שקע בבלבול ובטמטום.

because even though they knew God, they did not praise him or thank him, but instead their thinking about God turned into complete foolishness, and darkness filled their empty minds.

22 מאחורי חכמתם המדומה מסתתרת טיפשות!

Even though they claimed to be wise, they became foolish.

23 במקום שיכבדו וישרתו את האלוהים החי והקיים, הם עשו לעצמם אלילים מעץ ומאבן, בדמות בני־אדם, עופות, חיות ורמשים.

They exchanged the glory of the immortal God for idols, images of mortal human beings, birds, animals, and reptiles.

24 על כן מסר אותם אלוהים למעשי הטומאה שלהם; הוא הניח להם להמשיך במעשי התועבה והזנות ולחלל איש את גוף חברו.

So God abandoned them to the evil desires of their depraved minds, and they did shameful, degrading things to each other.

25 בכוונה תחילה הם העדיפו להאמין בשקרים במקום באמת אלוהים; הם התפללו לבריאה, אך לא צייתו לאלוהים המבורך אשר ברא את הכול. (aiōn g165)

They exchanged God's truth for a lie, worshiping and serving creatures instead of the Creator, who deserves praise forever. Amen. (aiōn g165)

26 משום כך מסר אותם אלוהים לתאוותיהם, עד כי אף נשותיהם סטו מיחסי־מין נורמאליים וקיימו יחסים בלתי־נורמאליים עם בנות מינן.

That's why God abandoned them to their evil desires. Their women exchanged natural sex for that which is unnatural,

27 גם הגברים סטו מהיחסים הנורמאליים והטבעיים וקיימו יחסים בלתי טבעיים עם גברים אחרים. כתוצאה מכך הם נענשו בתוך עצמם בעונש המגיע להם.

and in the same way the men gave up sex with women and burned with lust for each other. Men did indecent things to each other, and as a result they suffered the inevitable consequences of their perversions.

28 כאשר לא מצאו לנכון להכיר באלוהים, הוא הניח להם להשתעבד לכל מעשי התועבה שהעלו בדעתם.

Since they didn't consider it worthwhile to get to know God, he abandoned them to their worthless, distrustful way of thinking, doing things that should never be done.

29 חייהם מלאו בכל מיני מעשי זנות, רשע, בצע, שנאה, קנאה, רצח, מריבה, מרמה ומרירות. הם נהיו רכלנים

They filled themselves with all that's wrong: evil, greed, hate, envy, murder, quarreling, deception, malice, and gossip.

30 ומלשינים, שונאי אלוהים, חוצפנים וגאוותנים, יוזמי רשע ומורדים בהוריהם.

They're back-stabbers and God-haters. They're arrogant, proud, and boastful. They devise new ways of sinning. They rebel against their parents.

31 הם מתנהגים בטיפשות, בחוסר אמונה, ברשעות ובאכזריות, ומלאי שנאה וטינה.

They don't want to understand, they don't keep their promises, they don't show any kindness or compassion.

32 הרשעים האלה ידעו היטב כי אלוהים יעניש עונש מוות את כל הנוהגים כך, אולם לא זו בלבד שלא היטיבו את דרכם, הם גם מעודדים את כל מי שעושה כמוהם!

Even though they realize exactly what God requires, they do things that deserve death. Not only do they do such things themselves, they also support others in doing them.