< אֶל־הָרוֹמִיִּים 9 >
אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: | 1 |
Eyanga elyoli hwa Kilisiti. Seyangailenga, humwoyo gwene eshudila pandwemo nane hwidala Opepo Ofinjile,
huje huli azugumile ohogosi abhawe hwa saga humaliha muhati yemwoyo gwane.
הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני־ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות־הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום־יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. | 3 |
Nezagazilishe ane nemwene alogwe abhehwe hutali nu Kilisiti huje aholo bhane, bhala abheshikholo shane ashilile obele.
Abhene bha Israeli. Bhabhehwelwe huje bhana, abhe tufiwe ayangane, ezawadi eya logwe, hupute Ongolobhe, na malagano.
היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים. (aiōn ) | 5 |
Ebhene bhabhatagalizizye ohwo Kilisiti ahenzele enshinshi akwate obele oguu - huje oyo uo Ngolobhe wa bhoti. Wope ayeme hwaje wilawila. Amina. (aiōn )
האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. | 6 |
Sehuje amalagano ga Ngolobhe hujezikunilwe afishe. Sehuje kila mutu wali Israeli nasebha Israeli bhebho.
עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה׳ מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם־כי לאברהם היו עוד בנים. | 7 |
Sehuje bhoti bhali bhana bha Abulahamu huje bhali bhana bhakwe bhebho. Lakini, “naashilile u Isaka abhana bhaho waikwiziwa.”
כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני־אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. | 8 |
Hweli hwahuje, abhana abha mbele sagabhana bha Ngolobhe. Lakini abhana abhe ahadi bhahwenyezewa huje ebha ndabhana.
מה הייתה ההבטחה?”למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.“ | 9 |
Elilizuu elyahadi: “Nane majira ego naye hweza, nu Sala aipata omwana.”
שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, | 10 |
Sagalyalyeli tu, lakini pamaade u Lebeka abhapate evyanda hwa mtu omo, o Isaka udaada wetu-
אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על־מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, | 11 |
hwahuje abhana bhali nsele apapwe na alibado abhombe ijambo lyolyonti elinza au ibhibhi, huje ikusudi elya Ngolobhe alengane nachagule lyemelele, wala sehuje humiza, lakini sehwahuje yola wahukwizya.
Lyayagwilwe huje, “Ogosi abhahutumishile ododo.”
ככתוב:”ואוהַב את יעקב ואת עשו שנאתי“. | 13 |
Nashi sashili huje lyahandihwe: “U Yakobo nagene, lakini u Esau navitilwe.”
האם נאמר שאלוהים נוהג באי־צדק? חס וחלילה! | 14 |
Hwa huje tiyanje yenu? Huje lihweli ilenga hwa Ngolobhe? Huje dadi
הרי אלוהים אמר למשה:”חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם“. כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. | 15 |
Hwa huje eyaanga ahusu oMusa, “embabhe neisajilo hula wembahusajile, na ebhabhe ne sajilo hwola wembahusajile.”
אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני־האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם. | 16 |
Hwa huje bhasi, saga yuyo oyo wabhahwanze, wala sagayuyo oyo wanyila, lakini hwa huje yu Ngolobhe, hwa huje abhonesha asajile.
קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. | 17 |
Hwa huje aamazu gayanga hwa Falao, “Hwa huje ega goti galinsini ambuinule, huje ebhoneshe aguvu zyane ashilile wewe, nahuje iitawa lyane lirumbelelwe ensi yoti.”
אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח. | 18 |
Huje bhasi, Ongolobhe abhane sajilohwa wowoti wagene, nahwola wahugana, ahubheha abhe hali.
אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? | 19 |
Nantele ubhayanje hwalini, “Yenu alola ikosa? Yo lihu wagamalile agajimbile amambo gakwe?”
תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה׳? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? | 20 |
Ahosi yakwe, omwanadamu, awewe nanu woyanga kinyume nu Ngolobhe? Huhweli aweze hane lyolyoti lya hahabhombelwe hayanga hwula wahabhombele, “Huje yenu wambombele eshi ane?”
כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? | 21 |
Je wabhomba sagali nehaki hwilongo elyaleganyizye evyombo humatumizi gega hweli afumilane nuvilima ulaula, ne shombo esha mwabho shibha na matumizi kila siku?
והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? | 22 |
Wole nashi Ongolobhe, umwene alitayali wabhonesye enkuni yakwe naabhombe amaha gakwe amanyishe, ajimbile navumilile huiye evyombo evya enkumi vyevibhehwelwe kwajili ya goje?
וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. | 23 |
Woole nkashile abhombile enga abhonesye ohwinji we utukufu wakwe hu vyombo evya rehema, avibeshele tayali kwajili yeutukufu?
אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. | 24 |
Wole kashile abhombile eli, je hulitu, hwa huje nate alitwizizye sagahuje afume Wayahudi, nantele afume nahwa bhantu bha Mataifa?
האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני־כן. | 25 |
Nashi sayanga mwa Oseya: “Embabhakwizye abhantu bhane bhabhali saga bhantu bhane, nuula wagene natele nuula wasaga agenwe.
אלה אשר נאמר עליהם לפנים:”לא עמי“, יהיו עתה בני אלוהים חיים. | 26 |
Na abhabhe huje pala palyayagwilwe hwa bhene, 'amwesagamlibhantu bhane,' pala bhezekwiziwe 'abhana bha Ngolobhe wali mwomi.”'
ישעיהו הנביא ניבא על ישראל, ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה׳ וייוושעו. | 27 |
O Isaya alila ashilile nebha Israeli, “Huje abhazye abhana bha Israeli engelinashi usanga gwa mbahali, ebabhe nashi bhebhasageye bhazabhe nashi bhabhahwokolewe.
כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל. | 28 |
Hwa huje Ogosi abhahweje izuu lyakwe hwumwanya na pansi, sasele nahwa utimilifu.
במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה. | 29 |
Nashi oIsaya sayanjile ehale, “Nashi Ogosi owemanjeshi sagatilesheye akhosi ouzao kwaajili yaliti, angatili nashi e Sodoma, nangatibhombilwe nashi e Gomora.
מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על־ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, | 30 |
Tibhayanje genu lelo? huje abhantu abhe Mataifa huje bhahali sagabhahwanza elyoli bhapente elyoli, elyoli huimani.
ואילו היהודים, שהשתדלו כל־כך להשיג צדקה על־ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. | 31 |
Lakini abha Israeli, bhahazile ikalata elyelyoli, sagayiifishie.
מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. | 32 |
Yenu yalyesho? Hwa huje sagabhaiyazile huimani, bali huu matendo. Wabomele pamwanya yiwee na bhabomelee,
אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת, ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם. | 33 |
nashi seyagwilwe enyenye, endigonizye iee elya abomelee, hu Sayuni nahuje owakose. Omwene wahuposhela hwelii sagabhakenyesewe.