< אֶל־הָרוֹמִיִּים 9 >

אני אומר את האמת במשיח ומצפוני ברוח הקודש מאשר שדברי נכונים: 1
Enaika echimali mu Kristo. Nitakwaika lulimi, no mutima gwani ogumbambalila amwi nanye mu Mwoyo Mwelu,
אני עצוב כל־כך ומדוכא. 2
ati bhulio obhusulumbae bwafu no bhunyoke bhunu bhutakuwamo mu Mwoyo gwani.
הלוואי שיכולתי אני להיות מוחרם ומנודה מהמשיח, למען אחי בני־ישראל. אלוהים בחר בהם לעמו, הוא עצמו שכן ביניהם, הוא העניק להם את לוחות־הברית ואת התורה המדריכה אותם בחיי היום־יום, הוא אפשר להם לעבדו ולשרתו ונתן להם את הבטחותיו. 3
Ati anye nakendele omwene nifumilisibhwe no kutaganywa koleleki nibhe kula na Kristo ingulu ya bhaili bhanu, bhaliya abho luganda lwani mu mubhili.
4
Bhenene ni Bhaisraeli. bhanu bhali no kukoleka bhana, bha likusho lya malagano, ne bhiyanwa bhye bhilagilo, okumulamya Nyamuanga ne emilago.
היהודים הם זרע האבות – אברהם, יצחק ויעקב, ומהם בא המשיח (בדמותו האנושית) השולט בכל ומעל לכל. יבורך שמו לעולמים. (aiōn g165) 5
Bhenene ni bhanu bhanu bhatangatile bhanu Kristo ejile mu chibhalo no kufwala omubhili gunu- gunu omwene ni Nyamuanga wa bhona. Mwene asimwe kajanende. Amina. (aiōn g165)
האם לא קיים אלוהים את הבטחותיו ליהודים? ודאי שקיים. עלינו לזכור שלא כל מי שמבני ישראל הוא באמת ישראל. 6
Mbe nawe atali ati emilago ja Nyamuanga jasingilwe okukumila. Kulwo kubha atali ati bhuli munu unu ali Israeli ni Mwiisraeli koto.
עובדת היותם צאצאי אברהם אינה אומרת שהם בני אברהם, כי הכתובים אומרים שהבטחת ה׳ מתייחסת רק לצאצאיו של יצחק בנו, אם־כי לאברהם היו עוד בנים. 7
Atali nolwo mu lwibhulo lwa Abrahamu ati ni bhana bhae koto. Mbe nawe, “ni kulabha ku lwibhulo lwa Isaka wae olubhilikilwa.”
כלומר, לא כל צאצאיו הטבעיים של אברהם הם בני־אלוהים, אלא אלה שנולדו לפי הבטחת אלוהים. 8
Jinu na ati, abhana bho mubhili bhatali bhana bha Nyamuanga. Mbe nawe abhana bho mulago abhalolelelwa kuti ni lwibhulo.
מה הייתה ההבטחה?”למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן.“ 9
Kulwo kubha gunu nigwo omusango gwo mulago: “Mu mwanya kuti gunu enija, na Sara kajo kuyanwa omwana.”
שנים לאחר מכן, כאשר הרתה רבקה לבעלה יצחק וציפתה להולדת יעקב ועשו, 10
Litali linu-ela, nawe okumala Rebheka nabhona inda ku munu umwi, Isaka Lata weswe-
אמר אלוהים לרבקה כי עשו, הבן הבכור, ישרת את אחיו הצעיר יעקב. הבטחת אלוהים ניתנה עוד לפני הולדת הילדים, ועוד לפני שהספיקו לעשות טוב או רע. מדוע? על־מנת להראות שאלוהים אינו פועל בהתאם למעשינו והישגינו, אלא בהתאם לבחירתו ולרצונו, 11
ati abhana bhaliga bhachali lwibhulo na aliga achali kukola musango gwona gwona gunu guli mukonde amwi mubhibhi, koleleki ati okwenda kwa Nyamuanga okulubhana no bhusosi limelegulu, nolwo atali kulwe bhikolwa, mbe nawe ni kwa insonga ya uliya unu kabhilikila.
12
Jaikilwe ku mwene, “Omukulu alimukolela omutoto.”
ככתוב:”ואוהַב את יעקב ואת עשו שנאתי“. 13
Lwa kutyo jeishe nijandikwa: “Yakobho namwendele, mbe nawe Esau namubhiililiywe.”
האם נאמר שאלוהים נוהג באי־צדק? חס וחלילה! 14
Mbe lindi chije chaikeki? Angu bhulio obhunyamuke ku Nyamuanga? Uli nakatyali.
הרי אלוהים אמר למשה:”חנתי את אשר אחן, ורחמתי את אשר ארחם“. כלומר, אלוהים הוא המחליט את מי לחון ועל מי לרחם. 15
Kulwo kubha kaika ku. Musa, “Enibha ne chigongo kuyo unu enifwilwa chigongo, na enibha no bhusasisi. kuyo enisasila.”
אם כן, בחירת אלוהים אינה תלויה ברצונם של בני־האדם או במעשיהם, אלא באלוהים בלבד הקובע ומחליט על מי לרחם. 16
Kulwejo woli, atali kunsonga yo mwene unu Kenda, nolwo atali kunsonga yo mwene unu kabhilima, mbe nawe kunsonga ya Nyamuanga unu kelesha echigongo
קחו לדוגמה את פרעה מלך מצרים. אלוהים נתן לפרעה את ממלכת מצרים, כדי להפגין באמצעותו את כוחו וגבורתו שלו (של אלוהים), וכדי לפרסם את שמו ותפארתו בין כל העמים. 17
Kulwo kubha amaandiko agaika ku Farao, “ku nsonga inu abhwelu nakwauye, koleleki ati neleshe amanaga gani kwae, kunsonga ati lisina lyani likumusibhwe mu chalo chona.”
אם כן, אלוהים הוא המחליט על מי לרחם, ואת לבו של מי להקשיח. 18
Kwibhyo woli, Nyamuanga kabhaga ane chigongo ku wona wona unu Kenda, na ku unu kamwenda, kamukola kubha mutamu-tamu.
אם תשאל: מדוע מעניש אלוהים את הסרבנים על שלא שמעו בקולו? האם לא עשו מה שאלוהים רצה שיעשו? 19
Okumala oujo okwaika kwanye, “Kulwaki uchali niwelesha obhunyamuke? Ni uya unu eile okwikomesha mu kwenda kwae?”
תשובתי היא זאת: מי אתה, השואל, שתתווכח או שתבקר את ה׳? האם שואל הכלי את יוצרו: מדוע יצרת אותי כך ולא אחרת? 20
Mu bhutasikene bhwae, omwana munu, awe nawega unu ousubhya mu bhutasikene na Nyamuanga? Bhulio obhutulikano bhwona bhwona mu chinu chinu chimogelwe okwaika ku mumogi, “Kulwaki wankolele kutya anye?”
כאשר אדם יוצר כד חומר, האין הוא רשאי ליצור מאותו גוש חומר כד אחד מרשים ביופיו, וכד שני ככלי אשפה? 21
Angu omumogi one kabhaga ne chimali ingulu ya limoga okukolwa echinu kwo kuchikolela okulubhana na litole lilya lilya, ne chinu chinu kwo kuchikolela bhuli lusiku?
והאם אין לאלוהים הרשות לשפוך את זעמו, ולהראות את סמכותו לכלים המיועדים לכיליון, לאחר שהתייחס אליהם בסבלנות זמן רב מאוד? 22
Kutiki alabha Nyamuanga, unu ali mu bhwangu bhwo kwelesha lisungu lyae no kukola amanaga gae gamenyekane, ekomesishe kwo kwigumilisha kutyo bhiile ku bhinu bhya lisungu kubhinu bhaliga bhilabhile kwo kusimagisha?
וזאת כדי שיוכל להראות לנו, שנועדנו מלפנים לחנינה, את עושרו וכבודו. 23
Kutiki alabha akolele kutya koleleki ati eleshe obhwafu bhwa likusho lyae ingulu ye bhinu bhye chigongo, lwa kutyo aliya elabhile ingulu ya likusho?
אנחנו, המאמינים, הם אלה אשר בחר – מקרב היהודים וגם מבין הגויים. 24
Kutiki alabha akolele gunu one kweswe, unu one achibhilikie, atali ati okusoka mu Bhayaudi, nawe one okusoka ku bhanu bha Maanga?
האם זוכרים אתם את נבואתו של הושע? בנבואה זו אומר אלוהים שימצא לעצמו בנים אחרים, ויאהב אותם למרות שלא אהב אותם לפני־כן. 25
Lwakutyo Kaila one mu Hosea: “Enibhabhilikila abhanu bhani bhanu bhaliga bhatali bhanu bhani, no mwendwa wae unu aliga atakwendibhwa.
אלה אשר נאמר עליהם לפנים:”לא עמי“, יהיו עתה בני אלוהים חיים. 26
Na ejibha ati aliya anu jaikilwe ku bhene, 'emwe mutali bhanu bhani,' Aliya bhalibhilikilwa 'Bhana bha Nyamuanga unu alamile.'”
ישעיהו הנביא ניבא על ישראל, ואמר שאף כי עם ישראל ימנה אנשים רבים כחול אשר על שפת הים, רק מעטים יאמינו בה׳ וייוושעו. 27
Isaya kalila okulubhana na Abhaisraeli, “Nolwo obhukumi bhwa bhana bha Israeli bhwakabhee lwo musenyi gwa ku mwalo, one obhubha bhuli bhusago bhunu obhukisibhwa.
כי מנוי וגמור עם אלוהים להוציא לפועל את משפטו על הארץ, אולם בשל רחמיו הוא יקצר את תקופת הסבל. 28
Kulwo kubha Latabhugenyi aligugega omusago gwae ingulu ye chalo, bhwangu na kwo kukumisha.
במקום אחר אומר ישעיהו שאלמלא ריחם עלינו אלוהים והותיר לנו שריד, היה גורלנו כגורל סדום ועמורה. 29
Na lwakutyo Isaya aikile mu bhambilo, “Latabhugenyi we bhise atachisigie inyuma olwibhulo ingulu yeswe, chakabhae lwa Sodoma, na cha kakolelwe lwa Gomola.
מה המסקנה? אלוהים אפשר לגויים לקבל סליחת חטאים על־ידי אמונה, למרות שלא דרשו אותו, 30
Mbe echaikaki woli? Ati abhanu bha Maanga bhanu bhaliga bhatakuyeja bhulengelesi, bhabhwene obhulengelesi, obhulengelesi mu kwikilisha.
ואילו היהודים, שהשתדלו כל־כך להשיג צדקה על־ידי שמירת מצוותיו, לא זכו לכך. 31
Nawe omuisraeli, unu ayenjaga ebhilagilo mu bhulengelesi, ataikingiye.
מדוע לא זכו? משום שניסו להשיג זאת תוך עשיית מעשים, במקום מתוך האמונה. הם נתקלו באבן נגף ונכשלו. 32
Kulwaki jitali kutyo? Kunsonga bhataiyenjele mu kwikilisha, nawe kwe ebhikolwa bhekujuye ingulu ya libhui elyo kwikujula,
אלוהים הזהיר את היהודים מפני אבן הנגף הזאת, ואמר שרבים מהם ייכשלו וימעדו, אך אלה שיאמינו (במשיח) לא יבושו לעולם. 33
Lwa kutyo jaliga jamalile okwandikwa, “Lola, nimamishe libhui elyo kwikujula mu Sayuni na litale elyo kuyabhya. Mwenene unu kekilisha mu lunu ataliswala.”

< אֶל־הָרוֹמִיִּים 9 >