אֶל־הָרוֹמִיִּים 4
| אם כך, מה נאמר על אברהם אבינו, מה הוא השיג? | 1 |
Yaatin, nu mayzay Abrahamey ay demmidee?
| אילו נצדק אברהם בזכות מעשיו הטובים, אזי הייתה לו סיבה להתפאר, אך לא לפני אלוהים! | 2 |
Abrahamey ooson xillidabaa gidiyakko, I ceeqettiyabay de7ees, gidoshin, Xoossaa sinthan ceeqettanaw dandda7enna.
| כי הכתובים אומרים לנו: שאברהם האמין באלוהים, ומשום כך אלוהים”יחשבה לו צדקה.“ | 3 |
Geeshsha Maxaafay, “Abrahamey Xoossaa ammanis; Xoossay hessa iyaw xillotethi oothidi ekkis” yaagees.
| שכרו של העובד אינו תלוי בחסדו של המעביד; זהו חוב המגיע לו. | 4 |
Oothiya uray ekkiya daamozey, iya ooso wolqqaas cigettiya gateppe attin iyaw imota gidenna.
| החסד הוא כשהאדם אינו מסתמך על מעשיו לישועה, כי אם מאמין באלוהים אשר מצדיק את החוטאים וסולח להם, ואמונתו תיחשב לו לצדקה. | 5 |
Shin ooso oothonna oonikka nagaranchchuwa xillisiya Xoossaa ammanikko, iya ammanoy iyaw xillotethi gididi taybettees.
| גם דוד המלך דיבר על אושרו של האדם אשר אלוהים מצדיקו ללא תלות במעשיו: | 6 |
Geeshsha Maxaafan Dawitey, oosoy baynna Xoossay xillisiya asati ay mela anjjettidaakko hayssada yaagidi qonccisees:
| ”אשרי נשוי פשע כסוי חטאה; | 7 |
“Entta balay atto geetettidayssatinne entta nagaray kamettidayssati anjjettidayssata.
| אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עוון.“ | 8 |
Goday iya nagaraa taybonna asi anjjettidayssa” yaagees.
| האם ברכה זאת מיועדת אך ורק לנימולים, או גם לגויים? זכרו כי אברהם התברך בזכות אמונתו באלוהים. | 9 |
Yaatin, Dawitey odida anjjoy qaxxarettida asaa xalaalaseyye? Woykko qaxxarettiboona asaase? Nuuni, “Geeshsha Maxaafay, ‘Abrahamey Xoossaa ammanis; Xoossay hessa iyaw xillotethi oothidi ekkis’ yaagees” gida.
| מתי ברך אלוהים את אברהם וחשב את אמונתו לצדקה, לפני שנימול, או לאחר מכן? התשובה היא: לפני שאברהם נימול! | 10 |
Yaatin, hessi awude hanidee? Abrahamey qaxxaretineyye? Woykko qaxxarettonna de7ishinee? Qaxxarettanaappe sinthe hanisippe attin guye gidenna.
| אברהם נימול רק לאחר שאלוהים הבטיח לברכו בזכות אמונתו. ברית־המילה היוותה אות וחותם שלאברהם הייתה אמונה, ושאלוהים הצדיקו וסלח לחטאיו עוד לפני טקס המילה. וכל זאת כדי שאברהם יוכל להיות אביהם הרוחני של כל אלה שיאמינו באלוהים וייוושעו מבלי שיקיימו את חוקי התורה. אנו רואים, אם כן, כי אלוהים מצדיק וסולח חטאים גם לאלה שאינם מקיימים חוקי התורה – בתנאי שהם מאמינים בו. | 11 |
Abrahamey qaxarettanaappe sinthe iya ammanoy iyaw xillotethi gididi taybettidayssa erisanaw, iya qaxxaroy malaata gidis. Hessa gisho, Abrahamey qaxxarettonna ammaneyssatasinne ammanon xilleyssata ubbaas aawa gidis.
| אברהם הוא אביהם הרוחני גם של היהודים הנימולים, אשר יהדותם אינה מסתכמת במילה בלבד, אלא אשר הולכים בעקבות האמונה שהייתה לאברהם אבינו לפני שנימול. | 12 |
I qaxxarettidayssataskka aawa. Abrahamey enttaw aawa gididay entti qaxxarettida gisho, xalaalas gidonnashin, I qaxxaretanaappe sinthe ammanida ammanuwa entti kaallida gishossa.
| ה׳ הבטיח לאברהם ולזרעו לרשת את הארץ – לא בזכות קיום התורה (שהרי בימי אברהם טרם ניתנה התורה), אלא בזכות בטחונו ואמונתו בה׳. | 13 |
Abrahamesinne iya sheeshas, “Alamiya ta hinttew immana” yaagida ufayssay, Abrahamey ammanon xillida gishossafe attin higge naagidi polida gisho gidenna.
| אילו רק מקיימי התורה היו היורשים, אזי אין כל ערך לאמונה, והבטחת אלוהים בטלה ומבוטלת. | 14 |
Higges kiitettidayssati Xoossaa immana gida ufayssaa laataeyssata gidikko, asaa ammanoy maaddenna; Xoossaa ufayssayka hada gidis.
| כי הפרת התורה מביאה בעקבותיה זעם ועונש, ואילו כשאין תורה, אי־אפשר להפר אותה! | 15 |
Higge menthoy Xoossaa hanqo ehees, shin higgey baynnason higge menthoy baawa.
| משום כך ברכותיו של אלוהים ניתנות לנו במתנה על־ידי אמונה. ברוב חסדו מעניק אלוהים את ברכותיו והבטחותיו לכל צאצאי אברהם – לאלה החיים לפי התורה, ולאלה המאמינים באלוהים כאברהם, שהוא האב הרוחני של כולנו. | 16 |
Hessa gisho, Xoossay immida ufayssay ammanon ekettees. Ha ufayssay Abrahaame sheeshaa ubbaas Xoossaa aadho keehatethaa baggara imettidayssa qonccisees. Hessika higge naageyssata xalaalas gidonnashin, Abrahameda ammanida ubbaassa. Abrahamey nu ubbaas aawa.
| זוהי כוונת הכתוב בהבטחת אלוהים לאברהם:”כי אב המון גוים נתתיך.“אלוהים קיים את הבטחתו זאת, מפני שאברהם האמין באלוהים המחייה את המתים, והמדבר על העתיד להתרחש בלשון עבר. | 17 |
Geeshsha Maxaafan, “Ta nena daro kawotethatas aawa oothas” geetettidi Abrahaame gisho, xaafettis. Ha ufayssay Abrahames imettiday hayqqidayssatas de7o immeysinne oorathabaa oothiya Xoossay iya gideyssa I ammanida gishossa.
| כשהבטיח אלוהים לאברהם שייתן לו בן, ולבן שלו יהיו צאצאים רבים אשר יהוו עם גדול, האמין אברהם לה׳ למרות שהבטחה כזאת נראתה לו בלתי־אפשרית. | 18 |
Xoossay Abrahames daro zerethi immanayssa caaqqis. Ufayssi oothanaw aykkoka dandda7ettona wode Abrahamey Xoossan ammanida gishonne ufayssi oothida gisho, daro kawotethatas aawa gidis.
| אמונתו באלוהים לא נחלשה על־אף העובדה ששרה אשתו הייתה כבת תשעים שנה וזקנה מכדי להרות, וגם אברהם עצמו היה זקן מאוד – כבן מאה שנה. | 19 |
Abrahames xeetu laythi kumana hanikkoka, ba daaburida asatethaanne Saara na7a yelanaw dandda7onnayssa erishe ba ammanuwan daaburibeenna.
| אברהם לא הטיל ספק בהבטחת אלוהים, אלא להיפך – אמונתו ובטחונו באלוהים גדלו והתחזקו, והוא כיבד את אלוהים והלל את שמו. | 20 |
Gidoshin, I ba ammanuwan minnidi Xoossaas bonchcho immisppe attin Xoossay immida ufayssaa ammanonna ixxidi, sidhibeenna.
| אברהם ידע בביטחון גמור שאלוהים יכול לקיים את אשר הבטיח, | 21 |
Abrahamey, Xoossay caaqqida caaquwa polanayssa ba kumetha wozanan ammanis.
| ובזכות אמונתו אלוהים הצדיק אותו בעיניו. | 22 |
Hessa gisho, Xoossay iya ammanuwa xillotethan taybis.
| ה׳ הצדיק את אברהם – כלומר, ניקה וזיכה אותו מכל חטא – לא רק למען אברהם, | 23 |
Shin, “Iyaw xillotethan taybis” giya qaalay Abrahaame xalaalas xaafettibeenna.
| אלא גם למעננו! כן, ה׳ יצדיק גם אותנו, כפי שהצדיק את אברהם, כאשר נאמין באלוהים אשר הקים לתחייה את ישוע המשיח אדוננו – | 24 |
He qaalay nu Godaa Yesuusa hayqoppe denthida Xoossaa ammaniyaa nuuskka nu ammanoy xillotethan taybettana mela xaafettis.
| הלא הוא המשיח שהוקרב למוות בגלל מעשינו הרעים, ואשר קם לתחייה מן המתים כדי להצדיקנו ולטהרנו בעיני ה׳. | 25 |
Xoossay iya nu nagara gisho, hayqos aathidi immis; I nuna xillisanaw hayqoppe denddis.
