אֶל־הָרוֹמִיִּים 4

1 אם כך, מה נאמר על אברהם אבינו, מה הוא השיג?

Let's take Abraham as an example. From a human viewpoint he is the father of our nation. Let's ask, “What was his experience?”

2 אילו נצדק אברהם בזכות מעשיו הטובים, אזי הייתה לו סיבה להתפאר, אך לא לפני אלוהים!

For if Abraham was set right by what he did, he would have had something to boast about—but not in God's eyes.

3 כי הכתובים אומרים לנו: שאברהם האמין באלוהים, ומשום כך אלוהים”יחשבה לו צדקה.“

However, what does Scripture say? “Abraham trusted God, and so he was considered as being a good person who did right.”

4 שכרו של העובד אינו תלוי בחסדו של המעביד; זהו חוב המגיע לו.

Whoever works gets paid—it's not considered as a gift, but because they've earned their wages.

5 החסד הוא כשהאדם אינו מסתמך על מעשיו לישועה, כי אם מאמין באלוהים אשר מצדיק את החוטאים וסולח להם, ואמונתו תיחשב לו לצדקה.

But God, who makes sinners right, considers them as right not because they've worked for it but because they trust in him. This is why

6 גם דוד המלך דיבר על אושרו של האדם אשר אלוהים מצדיקו ללא תלות במעשיו:

David speaks of the happiness of those whom God considers as right, and not because they worked for it:

7 ”אשרי נשוי פשע כסוי חטאה;

“How happy are those whose wrongs are forgiven, and whose sins are covered.

8 אשרי אדם לא יחשוב ה׳ לו עוון.“

How happy are those the Lord does not consider sinful.”

9 האם ברכה זאת מיועדת אך ורק לנימולים, או גם לגויים? זכרו כי אברהם התברך בזכות אמונתו באלוהים.

Now is this blessing just for the Jews, or is it for others too? We've just stated that Abraham was accepted as good and right because he trusted God.

10 מתי ברך אלוהים את אברהם וחשב את אמונתו לצדקה, לפני שנימול, או לאחר מכן? התשובה היא: לפני שאברהם נימול!

But when did this happen? When Abraham was a Jew or before?

11 אברהם נימול רק לאחר שאלוהים הבטיח לברכו בזכות אמונתו. ברית־המילה היוותה אות וחותם שלאברהם הייתה אמונה, ושאלוהים הצדיקו וסלח לחטאיו עוד לפני טקס המילה. וכל זאת כדי שאברהם יוכל להיות אביהם הרוחני של כל אלה שיאמינו באלוהים וייוושעו מבלי שיקיימו את חוקי התורה. אנו רואים, אם כן, כי אלוהים מצדיק וסולח חטאים גם לאלה שאינם מקיימים חוקי התורה – בתנאי שהם מאמינים בו.

It was actually before he became a Jew by being circumcised, which was a confirmation of his trust in God to make him right. This happened before he was circumcised, so he is the father of everyone who trusts in God and are considered as right by God, even though they may not be circumcised Jews.

12 אברהם הוא אביהם הרוחני גם של היהודים הנימולים, אשר יהדותם אינה מסתכמת במילה בלבד, אלא אשר הולכים בעקבות האמונה שהייתה לאברהם אבינו לפני שנימול.

He is also the father of circumcised Jews not merely because they're circumcised, but because they follow the example of the trust in God our father Abraham had before he was circumcised.

13 ה׳ הבטיח לאברהם ולזרעו לרשת את הארץ – לא בזכות קיום התורה (שהרי בימי אברהם טרם ניתנה התורה), אלא בזכות בטחונו ואמונתו בה׳.

God's promise to Abraham and his descendants that the world would belong to him was not based on his keeping of the law, but because he was made right through his trust in God.

14 אילו רק מקיימי התורה היו היורשים, אזי אין כל ערך לאמונה, והבטחת אלוהים בטלה ומבוטלת.

For if the promised inheritance is based on keeping the law, then the issue of trusting God is not necessary, and the promise is pointless.

15 כי הפרת התורה מביאה בעקבותיה זעם ועונש, ואילו כשאין תורה, אי־אפשר להפר אותה!

For the law results in punishment—but if there's no law then it cannot be broken.

16 משום כך ברכותיו של אלוהים ניתנות לנו במתנה על־ידי אמונה. ברוב חסדו מעניק אלוהים את ברכותיו והבטחותיו לכל צאצאי אברהם – לאלה החיים לפי התורה, ולאלה המאמינים באלוהים כאברהם, שהוא האב הרוחני של כולנו.

So the promise is based on trusting God. It is provided as a free gift, guaranteed to all the children of Abraham—not merely to those who follow the law, but also to those who trust like Abraham, the father of us all.

17 זוהי כוונת הכתוב בהבטחת אלוהים לאברהם:”כי אב המון גוים נתתיך.“אלוהים קיים את הבטחתו זאת, מפני שאברהם האמין באלוהים המחייה את המתים, והמדבר על העתיד להתרחש בלשון עבר.

As Scripture says, “I've made you the father of many nations.” For in the presence of God, Abraham trusted in the God who makes the dead alive and speaks into existence what didn't previously exist.

18 כשהבטיח אלוהים לאברהם שייתן לו בן, ולבן שלו יהיו צאצאים רבים אשר יהוו עם גדול, האמין אברהם לה׳ למרות שהבטחה כזאת נראתה לו בלתי־אפשרית.

Against all hope Abraham in hope trusted God, so he could become the father of many peoples, just as God had promised him: “This is how many descendants you'll have!”

19 אמונתו באלוהים לא נחלשה על־אף העובדה ששרה אשתו הייתה כבת תשעים שנה וזקנה מכדי להרות, וגם אברהם עצמו היה זקן מאוד – כבן מאה שנה.

His trust in God didn't weaken even though he thought his body was practically dead (he was around a hundred years old), and knew that Sarah was too old to have children.

20 אברהם לא הטיל ספק בהבטחת אלוהים, אלא להיפך – אמונתו ובטחונו באלוהים גדלו והתחזקו, והוא כיבד את אלוהים והלל את שמו.

He held on to God's promise—he didn't doubt it. Instead his trust in God grew stronger, and he gave glory to God.

21 אברהם ידע בביטחון גמור שאלוהים יכול לקיים את אשר הבטיח,

He was totally convinced that what God had promised he had the power to deliver.

22 ובזכות אמונתו אלוהים הצדיק אותו בעיניו.

That's why Abraham was considered right by God.

23 ה׳ הצדיק את אברהם – כלומר, ניקה וזיכה אותו מכל חטא – לא רק למען אברהם,

The words “Abraham was considered right” weren't just written down for his benefit.

24 אלא גם למעננו! כן, ה׳ יצדיק גם אותנו, כפי שהצדיק את אברהם, כאשר נאמין באלוהים אשר הקים לתחייה את ישוע המשיח אדוננו –

They were for us too, those of us who will be considered as right, since we trust in God who raised our Lord Jesus from the dead.

25 הלא הוא המשיח שהוקרב למוות בגלל מעשינו הרעים, ואשר קם לתחייה מן המתים כדי להצדיקנו ולטהרנו בעיני ה׳.

Jesus was handed over to die because of our sins, and was raised to life to make us right.