אֶל־הָרוֹמִיִּים 10

1 אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו.

Brothers, my heart's desire and my prayer to God is for them, that they may be saved.

2 אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים.

For I testify about them that they have a zeal for God, but not according to knowledge.

3 היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳.

For being ignorant of God's righteousness, and seeking to establish their own righteousness, they did not subject themselves to the righteousness of God.

4 שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.

For Messiah is the end of the law for righteousness to everyone who believes.

5 משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“).

For Moses writes about the righteousness of the law, "The one who does them will live by them."

6 ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת:”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ.

But the righteousness which is of faith says this, "Do not say in your heart, 'Who will go up into heaven?' (that is, to bring Messiah down);

7 או”מי ירד לתהום?“זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים. (Abyssos g12)

or, 'Who will go down into the deep?' (that is, to bring Messiah up from the dead.)" (Abyssos g12)

8 הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו.

But what does it say? "The word is near you, in your mouth, and in your heart;" that is, the message of faith that we proclaim;

9 שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע.

because, if you acknowledge with your mouth that Jesus is Lord and believe in your heart that God raised him from the dead, you will be saved.

10 משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע.

For with the heart one believes, resulting in righteousness, and with the mouth acknowledgment is made, resulting in salvation.

11 וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש.

For the Scripture says, "Whoever believes in him will not be put to shame."

12 ”כל המאמין“פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו.

For there is no distinction between Jew and Greek; for the same Lord of all is rich to all who call on him.

13 שכן”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“!

For, "Whoever will call on the name of the Lord will be saved."

14 אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם?

How then will they call on him in whom they have not believed? How will they believe in him whom they have not heard? And how will they hear without someone preaching?

15 וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב:”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“.

And how will they preach unless they are sent? As it is written: "How beautiful are the feet of those who bring good news of peace, who bring good news of good things."

16 אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו:”מי האמין לשמועתנו?“

But they did not all listen to the gospel. For Isaiah says, "Lord, who has believed our report?"

17 בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.

So faith comes by hearing, and hearing by the word of Messiah.

18 אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“.

But I ask, isn't it rather that they did not hear? On the contrary, "Their voice has gone out to all the earth, their words to the farthest parts of the world."

19 ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם:”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים.

But I ask, did not Israel know? First Moses says, "I will provoke you to jealousy with that which is not a people. I will make you angry with a foolish nation."

20 ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו.

Isaiah is very bold, and says, "I was found by those who did not seek me. I was revealed to those who did not ask for me."

21 ואילו על עם־ישראל הוא אומר:”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“.

But as to Israel he says, "All day long I have stretched out my hands to a disobedient and obstinate people."